למי להצביע לראשות מפלגת קדימה, ואיך פייגלין קשור לכך?

בתור מוביל צוות האג'נדות באתר כנסת פתוחה אני מנסה לקדם שקיפות ממשל ומעורבות אזרחית, כאשר המודל שלי להצלחה הוא... תחזיקו חזק... מטות ערים שתומכים במשה פייגלין מהליכוד.
ארגון מטות ערים הם משתמשים ותיקים בכלי האג'נדה שלנו ובעזרת 15000 המתפקדים שלהם הם גורמים לח"כים של הליכוד לעבוד קשה ובהתאם לאג'נדה שלהם, וכל אירוע בחירות ליו"ר התנועה משמש כתזכורת לח"כים מי קובע את מקומם במפלגה ולכם מי יכול לפטר אותם.
והם מצליחים מאד במה שהם עושים, אני חושב שכל אזרח מעורב צריך להריע להם על כך (גם אם הוא מתנגד נחרץ לדעתם הפוליטית) וללמוד מהם איך לחולל שינוי פוליטי יעיל בתחום החקיקה ובכלל.

לכן אני ממליץ לעשות כמוהם, להתייחס לבחירת היו"ר כתזכורת לח"כים ולמדוד אותו בכלים שפיתחנו באתר, שמיועדים גם לדירוג הח"כים, הכנתי גיליון נתונים שמרכז את נתונים ושאתם יכולים להתבסס עליו או לשנות אותו במידה ואתם חושבים שאג'נדה כזאת או אחרת צריכה לקבל ניקוד שונה.
הניתוח שואב את השראתו מהפוסט של עפרי רביב לגבי הבחירות ליושב הראש של מפלגת העבודה.
זה הניקוד ע"פ הכלי, הניקוד הגבוה הוא המועמד המומלץ של הכלי:

לבני          מופז                דיכטר
990 716 1,115

היית מספיק ברור, שיכנעתי אתכם, איך אתם יכולים להשפיע מעכשיו?

1. תפרסמו את הפוסט ומסקנותיו בקרב קבוצות המתפקדים ותתאגדו, אם ח"כ רואה שיש 1500 מתפקדים שמענין אותם אג'נדה מסויימת, הדבר משפיע על העבודה שלו ישירות, במיוחד אם הוא גם מתחבר לרעיון של האג'נדה עצמה.
2. תשבחו את הח"כים הבולטים בכל אג'נדה, אין לכם מושג כמה זה מחזק אותם :)
3. תאתגרו את המתמודדים והח"כים:
1. מדוע העבודה הפרלמנטרית שלהם כל כך דלה? אין להם אפילו תירוץ לכך שהם בממשלה...
2. מדוע אין תאימות בין המצע שלהם ולהצבעות בפועל?
3. תציקו לח"כים במקומות האחרונים באג'נדות שיקרות לכם כדי שידעו שהכסא שלהם אישית רותח...
4. תפעלו לחיזוק והעמקת האג'נדות הקיימות או שתתנדבו באופן כללי לסדנה לידע ציבורי, גם שעה בשבוע משמעותית.

חסרונות

1. מי אמר שיו"ר המפלגה צריך להימדד בהצבעות החוק שלו? 
• מי אמר שלא? השיטה הקיימת מעודדת מיתוג בעיתונות וקמפיין ממומן, דבר שלא תורם לאזרח או למפלגה.
2. קדימה לא בשלטון ולכן היכולת שלה להשפיע כמעט ולא קיימת.
• נכון, אבל עדיין הקושי של הקואליציה לגייס כל הזמן את הח"כים כדי לייצור רוב הוא כמעט בלתי אפשרי במידה והאופוזציה תגלה נוכחות כמעט מלאה בנושאים שחשובים לה.
3. לא כל האג'נדות הרלוונטיות קיימות.
• נכון, איך אתם יכולים לעזור כדי לשפר זאת?
4. אג'נדה היא בכלל סובייקטיבית, איך אפשר להסתמך על זה?
• נכון, אז מה, עפרי מרחיב על כך בפוסט שלו.
5. בגלל מיעוט ההצבעות של המתמודדים הכלי לא אמין במיוחד.
• לצערי זה די נכון, אבל חייבים להתחיל בצעד הראשון. 

איך לחולל מהפכה בשעה בשבוע?

אחת השאלות הקשות שמטרידה אותי בפעילותי בעמותה לסדנת ידע ציבורי היא:
איך להגדיל את מעורבות הציבור כדי לחזק את השקיפות שאנו יוצרים?
הרי שקיפות ללא מעורבות היא חסרת משמעות.
השאלה היא איך לגרום לאזרח רגיל שרוצה לשנות להיות מעורב ללא הפיכתו לאקטיביסט שמקדיש לכך את כל יומו?
את הרעיון קיבלתי ממושג "אם טובה דיה". הרעיון מתחיל בתובנה שהפער הגדול נמצא דווקא בין האדישות, הציניות, חוסר האמון והניכור ובין הצעדים הראשונים והקטנים שיוצרים שינוי, אם זו הפגנה שיצרה כותרות ואם זו עצומה ששינתה ותיקנה חוקים.


הרעיון שלי מגשר על הפער הזה בעזרת מציאת משימות קטנות פשוטות למימוש שצריך לבצע אותן בצורה סדורה שעה (עד מספר שעות) בשבוע ושהן מחוללות שינוי שאחרים מהקהילה נעזרים ומסתמכים עליו, לכן חשבתי איזה משימות בכנסת פתוחה קיימות בנידון, ובהמשך מופיעה הרשימה שלי.



השאלה שנשאלת ע"י האזרח שרוצה לתרום היא איך הפעולות שהוא עושה עוזרות ומשפיעות על משהו?
תשובה אחת היא שכל אחת מהמשימות הללו מאפשרות לעקוב בעזרת כלי האג'נדות שלנו על הח"כים ויכולה לאפשר לעורך אג'נדה חדשה לבחור את החוקים הנדרשים לטיפולו, למשל בנושא החינוך.

תשובה אחרת היא שהתיוג מאפשר לאזרחים לדעת להתמקד בנושאים שמעניינים אותם מתוך אלפי הצעות החוק ושאר הנושאים הרבים, וזה חשוב מאד ואין כלי מיחשובי שעושה זאת טוב כמו בן אנוש. 

• תיוג חוק - כשעה עבודה

• קישור בין חוק והצבעה עליו  - כשעה עבודה 

• תיוג הצבעת חוק - כשעה עבודה
• תיוג ישיבות ועדה - בין שעה למספר שעות עבודה
• הוספת מידע נוסף והערות לישיבות ועדה - מספר שעות עבודה
• ניתוח חוקים ושליחתם לאג'נדה המתאימה - מספר שעות עבודה   

• לצורך הוספת הסברים לאתר למשתמשים חדשים, יש לייצור צילומי מסך ולסמן היכן כדאי להוסיף סימן עזרה

אז נסו אתם לעשות את מההפכה בשעה לשבוע :)






נ.ב 
סתם בשביל להראות את יכולות רכיב ה-embed מאתר תקציב פתוח ובשביל לאתגר את יאיר לפיד שמחפש את הכסף... תסתכלו טוב ותגידו לי כמה כסף צה"ל מוציא באמת ללחימה? והאם הכנסת באמת מאשרת זאת?

צדק חברתי בחינם

אלון אנתין, ועדת הכספים, 6/12/2011, בנושאים:

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס'' 42), התשע"ב-2011

שינויים בתקציב לשנת 2011

ציון הכנסת את יום זכויות האדם הבינלאומי, היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והיום הבינלאומי למניעת האובדנות.

היום עשיתי את יום המילואים השני שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בשלושה דיונים, לצערי הם לא הוקלטו.

נוכחות לדיון הראשון

ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) 10:20, ח”כ זבולון אורלב 10:30,ח"כ מגלי והבה 10:09, ח"כ ראלב מג`אדלה 10:20, ח"כ רוחמה אברהם בלילא 11:10, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום 10:25 ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים, נציגים בכירים של לשכת רואי החשבון, נציגים בכירים של לשכת ארגוני העצמאים, נציגים בכירים של לשכת עורכי הדין, נציגים בכירים של לשכת יועצי המס ועוד.

הדו"ח לדיון הראשון

הדיון החל באיחור של 20 דקות שגפני שילם עליו לאורך כל היום ובמיוחד בסופו.

התיקון הנ"ל מדבר על מספר סעיפים בינהן חשבוניות דיגיטליות, ודיווחים רבים אחרים שאמורים להקל על רשות המיסים ולהקשות על העלמת מס לטענת רשות המיסים.

הדיון החל במחמאות של גפני לועדה ולעיתונאי צבי לביא על השינוי שהועדה עשתה כנגד דרישות המיסוי של ועדת טרכטנברג (יונתן מהמשמר החברתי כתב על זה) הדיון התחיל כדיון טכני בהסבר מקצועי של נציגת רשות המיסים וריצה את גפני ברגע שהוא הבין שהתיקון לחוק מקל על העסקים הקטנים (כי הוא מקל על הוראות החוק המקורי).

העניינים התחילו להסתבך ברגע שכל הנציגים הבכירים התפרצו לדברי הנציגה וטענו להטעיות ובורות, גפני התקשה להבין מדוע הלך הרוח הלוחמני שלהם ובכלל למה הם מתעצבנים כי להבנתו הם הולכים להרוויח עוד עבודה בגלל החוק, הם טענו שיש להם השגות רבות על התיקונים שיגרמו לקריסה של עסקים בישראל ושהתיקון כלל לא ישיג את מטרתו המוצהרת אלא רק יקל את העבודה על רשות המיסים.

קיבלתי מהם מספר ניירות עמדה משכנעים ביותר (לשכות להב,עו"ד,רו"ח,יועצי מס).

לגפני הספיק הזמן הקצר הזה כדי להצהיר לפרוטוקול מתי הוא מזהה שישנה בעיית אמת וזה המקרה והוא ביקש מנציגי רשות המיסים לשבת עם הנציגים המכובדים עוד באותו שבוע ולהגיע להסכמות אם לא הועדה תיאלץ להיכנס בעובי הקורה.

ראוי לציין שהח"כים עצמם כבר ידעו על מה מדובר אפילו כאלה שהגיעו בסוף הדיון היו בסוד העניין, כמו כן גם רשות המיסים שלטו בחומר. למעשה אם כולם בעלי כוונות טובות ומקצוענים איך התוצאה כל כך גרועה? למה החוק הגרוע הזה בכלל חוקק? ולמה רק עכשיו נדרשים לו הקלות?

הטענה שלי היא שהמצב העגום הנ"ל נובע מחוסר בשקיפות ברמות רבות ושניתן לשיפור בקלות ע"י:

1. שקיפות של זמן הועדה ונושאיה בממשק אינטרנטי פתוח כמו של כנסת פתוחה שיאפשר להעלות ניירות עמדה מראש, של הממשלה ושל נציגי הציבור, כך החכ"ים והציבור יוכלו לקרוא תקציר מנהלים לפני הישיבה.כאמור ניתן לקבל הדרכה מכנסת פתוחה כיצד לשתף את פגישות הועדה עם הציבור בחינם.
2. נושאים מורכבים שהחכ"ים חשים שחסר להם מידע צריכים להעלות לאתר שיתוף הציבור ולקבל ניירות עמדה מקצועיים ע"י עיקרון של חוכמת ההמונים בחינם.
3. פיתרון החוסר בתקצירניות (12*5*5000*7= 2.1 מיליון ש"ח לשנה) שמונע פרסום מהיר של פרוטוקולים, משמע יתאפשר פרסום שלהם עוד באותו יום.

נוכחות לדיון השני
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) , ח”כ זאב אלקין,ח"כ מגלי והבה , ח"כ ראלב מג`אדלה,ח"ב אורי יהודה אריאל, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ דוד אזולאי ועוד נציגי ממשל רבים ובעיקר רפרנטים מהאוצר.
הדו"ח לדיון השני
הדיון החל באיחור של של כ-40 דקות והיה עמוס בהעברות תקציב לשנת 2011, כי ידוע שבארגונים רבים בסוף השנה ישנם תקציבים רבים שפתאום נזכרים לנצלם או לתת אותם במתנה למשרד אחר.
בהעברות תקציב הנ"ל הועברו יותר מ-665 מיליוני שקלים, כל זה בוקר ע"י הכנסת בשעה וחצי בלבד שמתפקדת כמעיין דירקטריון של הממשלה.

החכ"ים התקילו את נציגי הממשלה פה ושם ודרשו הסברים ארוכים יותר ע"י אנשי המקצוע ואף לא אישרו העברות עד שלא קיבלו תשובות שהשביעו את רצונם, לא כל העברות אושרו בגלל קוצר הזמן.
חלק מהכספים לא הועברו בגלל הסכמות כאלה ואחרות וחלק בגלל אי קיום הסכמים כאלה.

היה ניכר שהחכ"ים לא מרוצים מרמת הבקרה שלהם ומהתשובות של נציגי הממשלה אבל אין להם כלים או זמן כדי לרדת לדקויות של הסעיפים.

פה בדיוק קיימת הבעיה, כל חולשתייה של הכנסת כגוף מבקר צצים בישיבה מעיין זאת, פה מופיע כוחה האמיתי של הכנסת ביכולתה להפריע לממשלה לפעול ולכן כמובן ועדת הכספים כל כך חשובה, למעשה זהו היום הכוח היחידי של הכנסת.
והמצב הוא שהכנסת לא מסוגלת למעשה לפקח ולבקר על הממשלה בגלל חוסר בכלים, שיטות, משאבים וזמנים.

למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.
לכל מי שתוהה איך זה יעזור, דמיינו את אתר תקציב פתוח כאשר הוא מתעדכן לפני האישור העצמו, למשל נבחר סעיף כלשהוא כגון :  המדינה (00)  > שיכון (0070)  > הלוואות לרכישת דירה (007009)  > ותיקים חסרי דירה (00700903)  > אשראי מסובסד (0070090304) ונדמיין שלגרף תתוסף עוד נקודה שתצביע על השינוי הרצוי ע"י הממשלה ויהיה מקום להוסיף ניירות עמדה, הרי אני חוזה חיסכון של 27 מיליון שקלים בשנה הבאה לפי נוסחת האוצר של החיסכון הצפוי מהוספת שקיפות למשרד הביטחון (2/48 = 0.041) אם נשליך זאת על כל התקציב, פחות החובות ותקציב הביטחון נחסוך כ-9 מיליארד שקלים ממעבר לתהליך תקצוב שקוף יותר.
אני אפרט שתי דוגמאות לחזק את דברי:

1. אחת מההעברות הייתה תוספת תקציב של כ-20 מיליון ש"ח למערכת תוכנה בשם אביב, אפילו לחכ"ים הלא מקצועיים בתחום זה נשמע מוזר והם דרשו להביא את מנהל הפרוייקט שיסביר להם יותר על המערכת, אני יכול להבטיח לכם בתור מישהו מהתחום שברגע שסעיף כזה יעלה לאינטרנט, יהיו מספר ניירות עמדה של מתחרים מהתחום שיפרטו את כל הכשלים של המערכת ואיך ניתן לחסוך כסף ומשאבים למדינה, לאחר הביקורת הציבורית שתתקבל מהמתחרים, האחראים על המערכת יבקשו רק את מה שהם חייבים ויאלצו להוסיף תקציר מנהלים, לפרט את המדדים שמראים את הצלחת המערכת ומסמך גאנט שמראה את לוחות הזמנים והחריגות מהפרוייקט, ברור מאליו שאם במקרה קרה עד היום (אפילו בטעות לא שאני רומז משהו) שהמספרים לא נבדקו, או ביקשו יותר כספים מהנדרש בשל חוסר בבקרה, זה יקרה הרבה פחות.
2. אחת מהעברות הייתה העברה של 989 מיליון שקלים לחברת עמידר (אולי לא שמעתי נכון) עמלה על מכירת דירות לחמש השנים האחרונות לפי הסכם מ-2004, מרוב שזה היה חריג אפילו לא הכנסתי זאת לחישוביי, קל לדמיין שפרסום היה גורר הסברים טובים יותר על הסכום הנ"ל ומקורו.

אני חושב שעל הכנסת גם לעודד את משרדי הממשלה למלא ולאכוף את החלטת הממשלה בנושא השקיפות כדי לשפר חסמים ממשלתיים ולהפוך את משרדייה השונים שקופים אחד לשני ולציבור. 


כאמור למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.

נוכחות לדיון השלישי
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) שיוחלף ע"י ח"כ ציון פיניאן, ח”כ אברהם מיכאלי ועוד נציגים רבים מעמותת בשביל לחיים, נציג של האבות הגרושים ורפרנט של משרד הבריאות.
הדו"ח לדיון השלישי
הדיון היה דיון קשה ומרגש, ח"כ מיכאלי החמיא לגפני, מדבר על הסטיגמה הקשה של נפגעי נפש, ועל כך שאף אחד מהממשלה לא עושה זאת, רק עמותת בשביל החיים וליצמן וגפני בשיתוף עם הגויינט שהובילו את משרד הבריאות לכך.
מיכאלי מדבר על תוצאות מדהימות, צה"ל הוריד את נתוני ההתאבדויות בצורה מרשימה. מתברר שהיקף התופעה נרחב ומדובר על לפחות 400-500 איש בשנה (כמספר ההרוגים בתאונות דרכים). הפיילוט המוצלח עלה רק 37 מיליון ש"ח לשנה.
יוסף וויס (אחד המתנדבים) מספר על החיסכון בהשקעת תכנית המניעה, ומספר איך הוא הפך לסוכן שינוי, הם דורשים תקציב עכשיו.
היו"ר הנוכחי (ציון פיניאן) מבקש ממשרד הבריאות לשבת עם משרד האוצר ולהשיג את הסכום הנדרש, תוך שבועיים, הרפרנט אומר שמדובר בכספים של משרד הבריאות ולא באחריותו, פיניאן דורש את הכספים או שהם לא יעבירו לו כספים בישיבת ההעברות הבאה.

נציגי הארגונים מספרים על הכאב וההצלחות, מרגש וכואב עד מאד ואפשר לראות שהח"כים נקרעים מהרצון לעזור ומוכנים להוציא כסף מהכיס הפרטי שלהם כדי לעזור לעמותה.

צדק חברתי משמעו סדר עדיפויות שונה. 

הדינמיקה של המחאה בישראל, ואיך לפעול לטובת עתיד מדינת ישראל

פוסט זה נכתב כניסיון הסבר לחבר על רשמיי, לאן המחאה הולכת ולמה היא לא תדעך, לאחר מכן כבר נדרשתי בפני עצמי לתקף את הניתוח ולהבין איך הכוחות שרוצים שינוי בר קיימא שיחזק את מדינת ישראל צריכים לפעול.

ראשית כדאי לתאר את המצב כפי שנראה לאדם מן הישוב באמצע נובמבר 2011, המחאה דועכת, העיתונות בקושי עוסקת בנושא, מחירי המזון עולים, המיתון בפתח ומחירי הדירות עצרו ואף ירדו בקצת.
מבחינת הממשל, החוקים להחלשת השמאל הביקורתי מתחזקים, בית המשפט מושפע פוליטית בבחירת שופטים ובעלי התקשורת המעצבנת והביקורתית (ערוץ 10) לקראת סגירה, כאשר האמירה ברורה לכל.
לכאורה הממשלה יכולה להיות רגועה, היא הצליחה להשתלט על המחאה ללא אלימות לפני הבחירות, הבעיה שאין דבר יותר רחוק מהמציאות בראיה שיטחית זאת.

ראשית הבעיה היא שהממשלה משוכנעת שהמחאה הינה פוליטית, נכון שהשמאל הלאומי החל אותה כחלק מהאסטרטגיה הלא מוסתרת שלו להחלפת הימין ונכון שנראה שזו עדיין מטרת מטה המאבק, אבל הבעיה היא שהמטה כמו השמאל הלאומי יכולים לגייס בין 5000 ל-20000 אלף איש (אידיוטים שימושיים בלשון מחפשי המהפכה הקומניסטית מתחת לפנס) להוכחה אפשר לראות את ההפגנה האחרונה ואת עצרת רבין, אז איפה כל ה-380000 שהיו בכיכר המדינה בהפגנת המיליון? שאלה טובה.
[הערה-רצוי לתקף טענה זאת בסקרי מחאה כאלה ואחרים]
חלק קטן מהם, כמוני פנו למצוא דרכים יעילות לשינוי המצב לאחר שנוכחו לדעת שהמטה והממשלה לא מחפשים את טובת ישראל אלא מימוש של האינטרסים הצרים שלהם, חלק רחב יותר פחות עוקב אחרי מימוש דוח טרכטנברג והוא מצפה בתמימותו לכך שהצהרת הממשלה על אימוץ הדוח תתחיל להתבצע.
העובדה שתתגלה לציבור הזה בסוף דצמבר היא שרוב הדוח לא יבוצע, הציבור הזה הולך להיות הרבה יותר כועס, כעס זה במקרה האופטימי ביותר יהפך להפגנות מחאה שידרשו מימוש מלא של הדוח, שאר האפשרויות לא טובות כלל לאף אחד, בכל התרחישים הדבר יביא להקדמת הבחירות, ולהפלת שלטון הליכוד ואולי אף להתחזקות קדימה שמתחילה להתאים עצמה לדרישות ציבור המוחים הרב (בין 15 ל-25 מנדטים).
אתם יכולים לשאול את עצמכם למה אני בטוח בכך כל כך, אז התשובה היא כי כל עוד מחירי קניית הדירה לא ריאלים ומחירי השכירות תופסים מעל שליש ההכנסה של משק בית (זו ההגדרה של הבנקים לפשיטת רגל של משק בית) תהיה מחאה שתלך ותחריף, מיתון ושאר החוליים של חוסר התחרות, המכסים והפרזיטיות של הועדים המחוברים רק יוסיפו שמן למדורה (ולא התייחסתי כלל למשבר המתמחים).
ברור לי (ולכל מי שיש לו רקע קל בכלכלה) שמחירי הדיור לא יכולים לרדת במכה וזה אף מסוכן למשק, אבל אני מאמין שאם הציבור והקבלנים היו רואים שינוי שיעשה לאורך זמן וברצינות יאזן בין הביקוש וההיצע, הם היו נהפכים חלק מהתהליך ומחזקים אותו בהדרגתיות.

ולכן השאלה החשובה בעיני שלי היא: מה כדאי לכל מי שרוצה בטובת עתיד מדינת ישראל לעשות:
הליכוד-הוא צריך להעביר את הדוח כמקשה אחת ולמנוע את נטישת הפקידות המקצועית או לפרק את הממשלה, עכשיו ובתור התחלה הוא חייב לצמצם למינימום את 12 השרים וסגניהם המיותרים (יביא גם לחיסכון של כ-200 מיליון ש"ח) תוך כדי הצהרה שהוא מחזק ע"י דוגמא אישית את הכנסת בהתאם לקו היסוד של הממשלה - הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות.
קדימה-להוות אלטרנטיבה אמינה ובעיקר להקשיב לקולות שעולים מהשטח, בינתיים נראה שהיא ממשת זאת.
מטה המחאה-לדרוש את מימוש הדוח כולו ואף לתמוך בביבי על כך כנגד ריבוי הכוחות שמתנגדים.
הציבור-להבין שרק אנחנו יכולים לחולל שינוי אמיתי ושלא צריך בשביל זה לוותר על הכל, מספיק בין שעה בשבוע למספר שעות בשבוע בכל דרך שנראית לנו.
הכנסת-להתחיל לאמץ עצמאית את עקרונות שיתוף הציבור של ועדת טרכטנברג ולתקן כל מה שנדרש במבנה השיטה לפי דוח "ישראלים למען דמוקרטיה".
השמאל הלאומי-להמשיך לעבוד בשטח לעבר הבחירות שיבואו בהתאם לאגנדה הסדורה שלהם, מישהו צריך לבנות אלטרנטיבה אמיתית ולא כזאת של שלום עכשיו
העמותות שפועלות לחיזוק הדמוקרטיה-להבין שהמימון מתרומות נעלם (בלי קשר לחוק העמותות) ולכן צריך לשנות מודל עסקי ולהתבסס על ניהול דק ומתנדבים ללא משכורת ובעיקר לייצור שיתופי פעולה רבים ככל האפשר.
סדנת ידע-ליצור שיתופי פעולה רבים, לפעול להגדלת השקיפות הממשלתית וברשויות וליצור כלים מבוזרים לקבוצות השונות שקמות.
כנסת פתוחה-להרחיב את השימוש באתר, לגייס מתנדבים לניתוח ובניית אג'נדות והמשך המאמצים להגברת השקיפות.
המשמר החברתי-להמשיך לשמור על נייטרליות, להצביע על חולשות ולחזק ולעודד עוצמות, וכמובן להגביר את השקיפות בכנסת וגם לבזר את התפקוד הפנימי כדי לחזקו.
המשמר החברתי המקומי-לפעול בשיתוף עם הרשויות ולחולל שינוי במקום להתעמת ולנגח ולאחר זמן לשתף פעולה עם סדנת ידע.

שרית בן שמחון-פלג טוענת  בפוסט שיש לשקוד על פיתוח וחיזוק תשתיות לביסוס וחיזוק ההשתתפות הדמוקרטית שיכללו מגוון של אפיקים, ובהם-

1. הקמת רשות ממשלתית שתהא אחראית על פיתוחם והטמעתם של תהליכי דיון והתייעצות עם אזרחים בתוך עבודתם של משרדי הממשלה השונים;
2. קידום חקיקה המחייבת משרדים, סוכנויות ממשלתיות ורשויות מקומיות לקיים באופן קבוע תהליכי שיתוף ציבור בעיצוב מדיניות בנושאים וסוגיות משמעותיים על פי דגמים מגוונים הקיימים בעולם (אסיפת האזרחים בבריטיש קולומביה, citizen juries באנגליה ובארה"ב, ועידות אזרחים בדנמרק וברחבי אירופה ועוד);
3. מינוי "נאמני שיתוף ציבור" במשרדים השונים, שיהיו אמונים על הטמעת חשיבה משתפת בתהליכים ממשלתיים;
4. פתיחתם של תהליכי תיקצוב עירוניים להשתתפות התושבים בדומה לנעשה בפורטו אלגרה, לונדון, רומא ובעוד 1200 ערים אחרות;
5. ביסוסם של פורומים עירוניים להתדיינות משותפת בתהליכי תכנון, חינוך, תחבורה; ועוד.
6. כמו-כן, ראוי להכשיר אנשים וגופים שיהיו אמונים על הובלתם של תהליכי שיתוף והשתתפות; להכשיר את הלבבות בקרב מקבלי החלטות לקראת תהליכי שיתוף; לחזק את תפקידה של מערכת החינוך כמחנכת לאזרחות משתתפת; לעודד תקשורת חוקרת, עצמאית וביקורתית; ולפתח מרחבים פתוחים להתדיינות בנושאים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ועוד.

אני חושב שסעיף 1 כבר קיים, סעיף 2 אמור להישען על החלטה ממשלתית שלא בוצעה עד סופה, שאני מנסה לקדם בעזרת כנסת פתוחה, סעיף 3 ניתן לביצוע מהשטח ע"י עובדי ממשל שיתנדבו לקחת זאת על עצמם, סעיף 4 יממוש בעזרת המשמר החברתי בשיתוף סדנת ידע (מתי שהוא בתלות במשאבים, סעיף 5 כבר קיים בחלקו וראוי להרחיבו, ובסעיף 6 הוא מאתגר ביותר.

לסיכום אצטט מהבלוג של טל ירון שמציע ששינוי אמיתי מגיע מהסכמה משותפת בין פרטים\גופים רבים, וזה כוחנו כישראלים החדשים, הסולידריות שלנו והרצון שלנו לשפר לטובה את הקהילה, גם אם אנחנו חלוקים לפעמים על הדרך לשם.
ובעקבות ההערה של מעיין אחדד את המסר המרכזי, לשתף פעולה עם מישהו שחושב כמוך זה קשה, אבל לשתף פעולה עם הממשל הביוקרטי והאיטי או גופים שמעצבנים אותך ומתנגדים לדעתך זו הדרך היחידה לשינוי בר קיימא שיחזק את מדינת ישראל.

ככה לא בונים חומה

אלון אנתין, ועדת הכספים, 2/11/2011, בנושא: דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת  2010 ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2011, דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה לעובדי קבלן.

היום עשיתי את יום המילואים שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בדיון של הצגת דו"ח הממונה על השכר ל-2010.

זה לא היה דיון פורה במיוחד.

ח”כים שהשתתפו בדיון: ח”כ משה גפני (יו”ר), ח”כ זבולון אורלב,ח"כ מגלי והבה, ח”כ זהבה גלאון, ח"כ שלי יחימוביץ, ח"כ רונית תירוש, ח"כ אמנון כהן, ח"כ אלכס מילר, ח"כ ראלב מג`אדלה, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום, ח"כ זבולון אורלב שאינו חבר הועדה ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים ועוד.

הדו"ח

הדיון כלל הקראה של מצגת על הדוח הארוך וסיכום של הנתונים לפי מטרות היחידה שהוגדרו לה ע"י הממשלה והחוק, 

הדיון התחיל בצורה מבטיחה וכלל מחמאות של היו"ר לאנשי היחידה, על עבודתם המקצועית והשינוי שהדוח הזה גרם במגזר הציבורי, אחרי זה היה רצף של אמירות שהתקשרו למחאה החברתית ונעו בין דמגוגיות, סיפורים קשים ומקרים שחברי הכנסת התחברו אליהם אישית, היה ניכר בחברי הכנסת שהם הבינו שהנושא נמצא בסדר היום, ספציפית הטרידו אותם נושא עובדי הקבלן, הבדלי המשכורות לפי מגדר והעובדה ששכר מינימום (לכאורה) לא משולם לחלק גדול מעובדי הממשלה.

אבל כאן נגמרות רוב המחמאות, הרגשתי שהח"כים לא באו לחשוב איך אפשר לשפר את המצב, להערכתי הם לא שאלו שאלות שמראות על ידע מקצועי כלשהוא, הם לא הנחו את היועצים שלהם לייצור קשר עם אנשי המקצוע (חוץ מזבולון אורלב) איך לשפר את הנושא, הם זרקו לחלל האויר רעיונות בוסר למען העיתונות שאפילו הרעיונות הללו נעלמו ברגע שהיו"ר הציע שהם יגדירו הצעת חוק כדי לפתור את הבעיה.
חמור מכך הם בכלל לא הקשיבו לתשובות של אנשי המקצוע (לשלוש שאלות שהם כן שאלו), טענו שהם מגמתיות, בלי לבסס טענה כל כך חזקה, כאשר המידע קיים באתר האינטרנט של היחידה זה גובל בגסות ועלבון.

היחידה שהצליחה גם להשתלח בעובדי המשרד המקצועיים וגם לגלות ידע מקצועי הייתה ח"כ שלי יחימוביץ, היא התחילה גל של עלבונות על אנשי המקצוע, לאחר שהיא הגדילה לעשות וטענה כלפי אילן לוין שהוא אחראי לכל תחלואי העובדים בארץ אבל שזה לא בגלל מבנה האישיות שלו אלא בגלל שהוא נציג אידיאולוגיה מסויימת.

רבותיי, ככה לא בונים חומה, אלה אנשי המקצוע שלכם, תכבדו אותם, תלמדו מהם, תשאלו אותם בצנעה איך אנחנו יכולים לנסות לפתור את הבעייה של עובדי הקבלן או של הבדלי המגדר, או כל בעיה שנראית לכם חשובה.
אם הבוסית שלי במגזר הפרטי הייתה מדברת אליי ככה פעם אחת, הייתי מסביר לה בדיוק במה היא הגזימה והולך בו במקום, ההסבר היחיד שלי לכך הוא שהעובדים המקצועיים (שלי הם נראו מאד מרשימים\ות) פשוט רגילים ליחס המזלזל הזה, אני לא חושב שבתור אדם ואזרח הדרך הזאת מקובלת עלי, להיפך.

אני מציע למשמר החברתי בשיתוף הישראלים למען דמוקרטיה לקבוע מפגשים שבהם אנשי המקצוע של משרדי הממשלה יציעו רקע כללי על בעיות עיקריות כגון עובדי קבלן ויציאו פתרונות מהעולם שלהם, אפשר ורצוי גם להביא אנשי מקצוע בעלי דיעה הפוכה מועדת ספיבק (רק כדאי לזכור מי הולך לבצע את הפתרונות המוצעים), במפגשים האלו צריכים להיות חברי הכנסת ועוזריהם שהדבר חשוב להם ונציג של המשמר החברתי שיראה מי מהחכ"ים לומד, אני מצפה מנציגיי בכנסת ללמוד והרבה, בשביל זה יש להם עוזרים וזמן פנוי. 

אני רוצה לציין לשבח את הגישה של ח"כ זבולון אורלוב ששלח את היועצת שלו ללמוד את הנושא, ואת היו"ר משה גפני (יהדות התורה) שאמר ללוין "הפחתם את חוק שכר מינימום לחוכא ואיטלולא. נותנים פחות בשכר היסוד ומשלימים אחר-כך כדי לא לעבור על החוק. כוונת המחוקק היתה לתת שכר מינימום כבר מהיום הראשון לעבודה ולא להשלים באמצעות תוספות, שאינן נכללות בפנסיה של העובדים". בהמשך הודיע על קידום חקיקה לתיקון עיוותים בשכר.

אני מציין לטובה את היו"ר על הניסיון שלו לייצור שינוי, אבל חשוב להדגיש שגם הוא לא הקשיב לאיש המקצוע שאמר לו שהעובדים כן מקבלים את התוספות בפנסיה.

למעשה אף אחד לא שאל את השאלה היותר מטרידה מבחינתי איך יכול להיות שישנם עובדים שמקבלים שכר של 10000 ש"ח ועדין משלימים להם לשכר מינימום, אף אחד לא חולם אפילו לתקן את העיוותים האלו שהם בבסיס המחאה הזאת (לדעתי) ואני אצטט מועדת טרכטנברג
http://hidavrut.gov.il/content/4260
  "2. תחושת אי הצדק -
תחושה זו מורכבת כאמור משני נדבכים, החרפת אי השוויון בחלוקת הכנסות, ובנשיאה בנטל. בעשורים האחרונים צמחה בארץ שכבה דקה של מתעשרים אשר בעיניהם של חלקים נרחבים של הציבור מקורה לא בתגמול הוגן של כלכלת השוק, אלא בניצול לא מידתי של מונופולים, אוצרות טבע וריכוזיות ריאלית-פיננסית. זאת להבדיל מהתעשרות כתוצאה מיזמות וחדשנות טכנולוגית כפי שקורה בהיי-טק, הזוכה להערכה רבה ולא מזינה תחושות אנטגוניסטיות. כמו כן, התפתחה בארץ תרבות של ראוותנות אשר מאוד החריפה את תחושה האי צדק."

לדעתי גם נתב בנמל צריך לקבל משכורת שיוויונית (ופשוטה) יחסית לעובד במשרד הדתות, השיוויון לא נעצר במגזר הפרטי ובמונופולים המופרטים.

השתתפות בדיון: הדיון ארך כשלוש שעות. במהלך כל הדיון נכחו והשתתפו בו כמעט כל הנוכחים והוא התנהל ללא כל תרבות דיון מכבדת, קריאות ביניים של הח"כים והקהל ועוד, היו"ר ניסה בכל כוחו לייצר סדר בקרנבל אבל אף אחד לא שיתף איתו פעולה, היחיד שהדבר הפריע לו, חוץ ממני היה מגלי והבה (אם אני זוכר נכון).

לקראת סוף הדיון שאלתי שאלה בתור נציג כנסת פתוחה את אילן לוין לגבי המידע שהוצג כדי לברר אם קיים גם ממוצע חציוני ואם המידע הגולמי זמין בצורה פתוחה באתר האינטרנט, כך שכל מי שרוצה יוכל לבנות סיפור שונה מזה של האוצר ולפעול לשנותו, הוא ענה לי שהמידע קיים האתר, ואז גפני שאל אותי מה עמדתי לגבי הנושאים שעלו לדיון ונראה לי שהוא היה די מופתע שאמרתי לו שאין לנו שום עמדה ואנחנו בעד להנגיש את המידע גם לשלי יחימוביץ וגם לשר האוצר כדי שיוכלו להציג את העמדות שלהם.

חשוב לי לציין שמבחינתי אין כל בעיה שח"כ זהבה גלאון תכין מצגת אחרת על סמך הנתונים שהיחידה פרסמה ותפעל לחולל שינוי במקום הנכון, ככה עשו שתיל שבטוח לא מחזיקים באידיאולוגיה של האוצר, הם יצרו דיאלוג עם היחידה שהוסיפה לבקשתם חלוקה לפי מגדר, כך הם מהווים דוגמה ומופת לשיטת עבודה יעילה גם בחילוקי דיעות וגם הם חושפים שאם תקשיב לצד השני תשמע פתרונות מפתיעים אפילו מאילן לוין.

ושני דברים אחרונים לסיום, אני לא אשכח את החיוך של הכרת התודה של אנשי היחידה כאשר ח"כ זבולון אורלב הודה להם מכל הלב על עבודתם, וגם לא אשכח את ילדי הגן שעשו טיול בגן הורדים וצעקו ליד המאהל של המשמר החברתי "העם דורש צדק חברתי", אלו היו אירועים שחיממו את הלב.

חומר רקע בועדה

מצגת של הד"וח השנתי של הממונה על השכר

 http://hsgs.mof.gov.il/Documents/2010-11.pdf

המסמכים שהועברו לחכ"ים ע"י שתיל
http://shatil.org.il/sites/tzedek/gew/library/1320569427

חומר רקע נוסף

האתר (המרשים) של הממונה על השכר

http://hsgs.mof.gov.il/HomePage.aspx

יחסי עבודה במגזר הציבורי-סקירה משווה בינ"ל

 http://www.shatil.org.il/new-update/60169
http://shatil.org.il/sites/tzedek/gew/library/1320569427

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/166/728.html

http://www.haokets.org/2010/12/22/%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%AA/

איך נקלעתי לדילמה של הימין לגבי המחאה?

ביום שבת הקרוב ישנה הפגנה של המחאה ופעם ראשונה שאני בדילמה אם להצטרף או לא.

כמו שתיאר טל ירון בבלוג שלו את השערותיו לסיבות שהימין והדתיים לא הצטרפו למחאה, כך אני מרגיש.
כרגיל אני לא מסכים עם ראשי המחאה והפתרונות שהם מציגים, אני גם חושד במניע שלהם, אבל עד היום העמימות שלהם הייתה במקום ובעצם דחפה לדוח טרכטנברג.

החזון שלי היא להגביר את מעורבות האזרחים, להגדיל את השקיפות במדינה, ולוודא שדוח טרכטנברג ממומש כולו.
בתור אחד מאלה (כנראה לא מהרבים) שקרא את הדוח והגיב על חלקים ממנו, הגאונות שאני מצאתי בדוח, נובעת מכך שהוא יצירה ניהולית מרשימה, הדוח נכתב בעזרת פקידי ממשל והוא מציג שינוי אדיר בממשל שהם הגדירו אותו ולוקחים עליו אחריות, ולרגל המצב העגום של יכולת המשילות של הממשלה זהו הישג אדיר.
הסיכוי שהשינוי יצא אל הפועל כך עולה בעשרות מונים, הלחץ הציבורי צריך לוודא שהדוח מבוצע כולו בעיקר החלקים שקשורים לשילוב של חרדים והערבים בעבודה ובלימודי ליבה.

[עדכון] בזכות שטייניץ נעלמו לביטוח הלאומי 2.5 מיליארד ש"ח ועוד שורה קלה למימוש בדוח טרכטנברג התעופפה לה - המלצה 4 – העלאת חלק המעביד בתשלומי הביטוח הלאומי

ועכשיו נראה מה הן האפשרויות שפתוחות בפניי:
אני יכול לבוא עם שלט "בעד מימוש מלא של דוח טרכטנברג", המחאה הצטיינה עד היום בהכלת קולות שונים, אם כי כרגע ראשי המחאה ממש מתנגדים לדעתי, האמת שיכול להיות שזה גם יבלבל את סוקרי המחאה שיתהו כמה עוד מפגינים באו עם תמיכה בדוח אבל ללא שלט.

אני יכול גם להישאר בבית, ואז נניח ויגיעו רק 30000 להפגנה ביום שבת, האם הממשלה תגיד: "המחאה נגמרה, אפשר למסמס את הדוח המציק הזה", או "נהדר, תומכי הדוח נשארו בבית ולכן אנחנו נאיץ את מימושו".
ואולי יגיעו 100000 להפגנה ביום שבת, האם הממשלה תגיד: "המחאה ממשיכה, חייבים לשנות את הדוח המציק הזה", או "נהדר, תומכי הדוח מפגינים ולכן אנחנו נאיץ את מימושו".

בעיה.

נראה לי שאבוא עם שלט גדול :) נראה אם הקשבה היא רק סיסמה.



נ.ב
לאחר התערבות על 2 בירות על כך שיבואו פחות מ-20000 איש להפגנה (זוהי תחושתי) קראתי שכמות האזכורים בפייסבוק דומה להפגנה האחרונה של ה- 400000 בכיכר המדינה, ומכיוון שהתקשורת ירדה מהסיקור העודף ועברה לסקירה בקושי, נוכל לחזות מה הוא הכוח האמיתי של אמצעי המדיה האלטרנטיביים לעומת המיינסטרים, כך או כך יהיה מעניין...
אני בכל מקרה ממשיך בתוכניותי לשנות את המצב, וביום רביעי 2-1-2011 אני אהיה נציג של המשמר החברתי בוועדת הכספים, יהיה מעניין :)

בעיית המשילות ופתרונותייה הרבים והמסובכים שלה

"אני אומר לך, יש רק בעיה אחת במדינה..." בדרך כלל דיאלוג כזה שמתחולל עם נהגי מוניות (או סתם כאלה שנתקעו איתך בתור למשרד הפנים) אינו מבשר דיון מרתק במיוחד.

אבל אני מחכה לנהג מונית שיגיד לי, "הכל בגלל בעיית המשילות, אם היינו כמו האמריקאים הכל היה נפתר ברגע."
ואני אתעורר מהרהוריי ואשאל אותו לדוגמה כדי לבטל במחי יד את ניצוץ הסקרנות, ואז הוא יפתיע אותי עם ציטוט של ד"ר גדעון בן-דרור, סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי - על הפחתת הביורוקרטיה כיעד לאומי.

אני כולי אזדקף ואשאל אותו למקרה בעייתי שהוא זוכר לאחרונה, הוא כמובן יצטט לי את הגיחוך בכך שנתניהו כשל במאמציו לאשר בממשלה את דו"ח טרכטנברג.
הוא גם יוסיף מספר קישורים של הרצאות וספרים:

1. גישות מחקריות לקריסה ממשלתית
2. התוכנית לתיקון שיטת הממשל נמסרה לצוות טרכטנברג 
3. בעיית המשילות בישראל - המכון הישראלי לתכנון כללי
4. המערכת הפוליטית הישראלית: בין משילות לקריסה

אני ארד מהמונית מסוחרר מהמידע ומהחוויה ההזוייה ואזכר בכך שתמיד חשבתי לטעון כנגד אנשי מדינת הרווחה שהבעיה היא לא רק חוסר בתציבים לממשל אלה חוסר היכולת לנהל תקציבים כדי לתת שירות טוב לאזרח.
כאשר הדוגמה הטובה ביותר לכך היא התנהלות הרכבת, בשנים האחרונות הרכבת קיבלה תקציבי ענק של 20 מיליארד ש"ח ויותר שכמובן לא הניבו את התוצאות הרצויות וחמור מכך רבים כמו בגלובס ומבקר המדינה טענו זאת לפני שנתנו להם את התקציבים הנ"ל.
מנגד יש לי דיונים עם חברים ניאו ליברלים שטוענים שכל הבעיה היא הריכוזיות של המונופולים גם של ועדי העובדים וחוסר ברגולציה עליהם, גם להם אני נותן כדוגמה את המקרים שדרור לישראל תמיד מוצאים על חוסר מימוש התקציבים של הממשלה, הם טוענים שזה בגלל שהאוצר חונק את התקציב, אני טוען שזה בגלל שהם פשוט לא עומדים היעדים שלהם.
דוגמא שקרובה לליבי גיליתי לאחרונה בעקבות הצעה לסדר בכנסת פתוחה : צהרונים לילדים בגיל הרך – פיקוח ועלות, מדובר על מחקר שמנסה להבין מדוע החלטת ממשלה מיוני 2005 על סבסוד ילדים השוהים בצהרונים ויישום החלטות הממשלה בעניין זה לוקה בחסר למרות שתקציב האגף המיועד לצהרונים עמד על 230 מיליון ש"ח בשנת 2011.
אני אצטט מהמחקר "הבסיס לסבסוד שהותם של ילדים בצהרונים ניתן בהחלטת ממשלה 3689 מה-5 ביוני 2005, בעניין תכנית המיסים הרב-שנתית. אחד מסעיפי ההחלטה עסק בשילוב אמהות במעגל העבודה, ונקבע בו כי תקציב אגף מעונות יום ומשפחתונים יגדל בהדרגה בשנים שלאחר ההחלטה לצורך מימון שירותים שונים, לרבות סבסוד צהרונים ומועדוניות לילדי הורים יחידים עובדים ולילדים להורים ששניהם עובדים במשרה מלאה, תוך מתן קדימות ליישובים בעלי עדיפות גבוהה במסלול תעסוקה המופעל על-ידי המשרד"
ברור לכל שמדובר בצעד ראוי אבל שימו לב לביצוע הכושל ושוב אצטט מהמחקר "בשל הגידול הקטן מהצפוי במספר הילדים המסובסדים, מרבית התקציב שיועד לצהרונים לא נוצל: לפי הערכות משרד התמ"ת, בשנת 2011 ינוצלו בסה"כ כ-100 מיליון ש"ח מתוך התקציב שיועד לצהרונים, קרי שיעור ניצול התקציב נמוך מ-50%."


ולכן ברור שגם אם נשנה דיסקט לכל אחת מהשיטות גם נשפוך כספים (שלא ברור מקורם לפי גישת מדינת הרווחה) וגם אם נפריט מכל הבא ליד ונחזק את הרגולציה, בכל מקרה נישאר עם אותה בעיית משילות שהיא צוואר בקבוק לכל גישה שנתקן, אז מה עושים?

שאלה טובה :)

חשבתי לנסות להציע להקים גוף "ממשלה פתוחה" שיבקר את הממשלה כמו אתר כנסת פתוחה ועל משקל היוזמה של "המשמר החברתי - החורף לא עוזבים את הכנסת", גוף כזה יוכל לפעול במקביל ובשיתוף עם המשמר החברתי כאשר הוא יימשוך אליו את כל אלה שלא רואים ב"מדינת רווחה" ותקציב חברתי את מטרתם, אבל מבינים שמעורבות חברתית לא אלימה ושיתופית מחזקת את הדמוקרטיה ואת ישראל.

יעדים מיידיים (רובם מעופרי) צריכים להיות הגברת השקיפות גם לא דרך הכנסת:

1. פרסום פרוטוקולים מלאים ומידע על הצבעות של נבחרי ציבור בועדות שרים ובוועדות פרלמנטאריות, תוך דקות אחדות מרגע זמינותם של הנתונים. 
2. האותיות הקטנות: פרוטוקולים מלאים - כל חומר שהוצג בישיבה (מסמכי רקע ומצגות), וכן תמלול מלא של הנאמר בה; כל הנתונים יפורסמו בפורמט שאינו קנייני, וכזה שמפריד בין עיצוב הנתונים לתוכנם. 
3. הצגת הלוז של ח"כ שמוכנים לכך ובניית מדד בכנסת פתוחה שמוודא מהלוז נוכחות בוועדות המתאימות
4. קישור בין סעיף תקציבי להחלטות ממשלה וועדות (כנראה ייפתר בעזרת סעיף 2)
5. שקיפות בקרה ומעורבות של הציבור.

מה אתם אומרים?

אבשלום בן צבי הציע בתגובתו לשאלתי החצופה מתווה פעולה:
א. שקיפות פעולה, ומעקב אזרחי פעיל בדומה למה שציינתי ברשומה.
ב. הקמה מחדש של אגפי התכנון במשרדי ההממשלה שעשו עבודת מטה מקצועית עבור השרים ואספו נתונים שאיפשרו לתכנן מדיניות (מומלץ לקרוא יותר אצל תמר בן יוסף), ובאופן כללי תקצוב ותקנון מחודש של המשרדים, בצורה שתאפשר להם פעולה.
ג. ביטול כלל ההוצאה והגמשת התוכנית לצמצום הגירעון, וקיום דיון בממשלה שבו היא תקבע ביחד את גודל התקציב והחלוקה לסעיפים (ולא תקבל אותם כנתונים מראש ממשרד האוצר). ניהול מדיניות תקציב ע"י הממשלה תגביר את היכולת של המשרדים לנהל משהו, כלומר למשול.
ד. ביטול חוק ההסדרים, כך שחקיקה תעשה דרך הכנסת ולא דרך משרד האוצר.
ו. הרחבה של ההשכלה הכלכלית וריבוי הדיעות והכלים גם לפקידי משרד האוצר.
ז. חיזוק מתמיד של דרגי הביניים הדמוקרטיים: מפלגות, ארגונים, שלטון מקומי ועוד ועוד.

הרעיונות של אבשלום הביאו לרעיונות הנ"ל:
1. רעיון לארגן בשיתוף המשמר החברתי הכנסת ופקידי האוצר, הרצאות של פקידי האוצר במבנה הכנסת (דיברתי עם מישהי מהם על הרעיון) על מבנה הממשלה התקציב והיכולת של החכ"ים לייצור שינוי בר קיימא בישראל, וכך גם לשלב את הרעיון שלך לעשות גם הרצאות לפקידי האוצר של גישות מקצועיות מנוגדות לדעתם ומנומקות היטב מתוך שיתוף פעולה ומקצועיות (תמר בן שלום נראית לי מרצה מתאימה).

בחירה ומימוש סדר העדיפויות, הדבר המאתגר בעולם.

אשתי תמיד אומרת לי שיש לי בעיה קטנה של סדר עדיפויות, בתור אזרח עובד עם שני ילדים, נאלצתי שוב להסכים איתה (כמו תמיד) לאחר שהייתי בקונגרס החברתי הראשון הבנתי שישנם מספר רב של נושאים שחשוב לי לקדם:

1. להוביל מהלך מעשי להגדלת מקורות השקיפות במדינה כדי לייצור נחשול של מוקדי שקיפות שייתרמו לפיתוח עסקי וחברתי סביבם, בשיתוף עם הממשלה ואנשי כנסת פתוחה. 
2. להיות שותף במשמר החברתי כדי לחזק את כנסת פתוחה ואת שקיפות הציבור.
3. להגדיל את מעורבות הציבור בקהילה, לחזק סולידריות בין קהילות ולבנות מחדש את אמון העם בממשל.
4. להיות פעיל באתר כנסת פתוחה
1. פירסמתי הצעה לסדר בנושא הוספת מדדים כמותיים לחוקי הכנסת
2. פירסמתי הצעה לסדר בנושא שקיפות בת קיימא
5. לייצור אגנדות באתר כנסת פתוחה לפי נושאים:
1. "עידוד התחרות והחלשת הריכוזיות"
2. "עידוד שקיפות בת קיימא"
3. "שימוש במדדים ותקנים מובילים בממשל"
4. "שיפור יכולת המשילות"
6. לייצור מנגנון שיקשר וירכז בין כל היוזמות והאתרים (בשביל זה התחלתי את הבלוג)
7. להקים מנגנון שירחיב את משמר המועצה לכל הרשויות המקומיות
8.  לעניין אחרים ביוזמת "ממשלה פתוחה" על משקל היוזמה של "המשמר החברתי - החורף לא עוזבים את הכנסת".

וכל זה בשעות הפנאי שלי...
בעיה :)

להרחיב את מעגלי השיח

תחושת הדחיפות של השינוי הנדרש במדינה עלתה בקצב מעריכי בשנים האחרונות וממשיכה לעלות ככל שאני מרחיב את הידע שלי בממשל, פוליטיקה ואקטואליה.

החשש שלי מ"הכיוון הלא טוב שהמדינה הולכת אליו" הפך לחרדה איומה שלילדי כבר לא יהיו שותפים לדרך, שלא יהיה מישהו שישלם איתם מיסים ובעיקר שהם יהיו תת שבטים חלשים יותר ופרודים יותר ככל שיעבור הזמן שמובלים ע"י ממשל שלא נגמל מאי-אמירת אמת.

העובדה היא שרבים חושבים שהמצב רע אבל הם מוצפים בכל כך הרבה דברים לא תקינים, או שהם נעמדים מול דבר אחד כל כל כביר שאין הם מרגישים בעלי יכולת להשפיע, למעשה הם כל כך פוחדים לנסות שהם ישקיעו מאמץ אדיר לשכנע גם את אלו שמנסים להאמין בשינוי או לפעול כדי לייצור אותו.

השאלה המשמעותית לדעתי, היא איך אני יכול להגביר את רמת המעורבות, הסולידריות, השיתוף והערבות ההדדית של כולנו ולייצור את האמונה והיכולת שבכוחנו לשנות, הפתרון שלי הוא המהפכה העגולה.

מכיוון שהזמן עובר ואך אחד לא מממש את המהפכה העגולה. אני נאלץ לקחת עול זה על עצמי, המהפכה נולדה מתוך אירוע 1000 שולחנות אבל ישנם מספר הבדלים מהאירוע של 1000 שולחנות לבין המהפכה העגולה:

1. חזון המהפכה העגולה הוא להגביר את רמת המעורבות, הסולידריות, השיתוף והערבות ההדדית של כולנו ולייצור את האמונה והיכולת שבכוחנו לשנות (והכל חייב להיות מדיד).
2. אני לחלוטין לא כשיר לעשות זאת ולכן עלי לפשט זאת בצורה האופטימלית, להוזיל זאת ולהאציל סמכויות במידת האפשר. 

 בעקבות ההבדלים אלו מחשבותיי על הדברים שצריך לעשות לפי הסדר:

1. אני חייב לגבש צוות ראשוני של חלוצים כדי לייצור את המהפכה העגולה, להצטרפות היכנסו לטופס הזה.
2. אני צריך להשתמש במסמכי ההכנה שהוכנו לאירוע של 1000 שולחנות (הם היו מצויינים) ולאגור יוזמות בשלות באחד האתרים הקיימים היום, לשמחתי הם יצרו מסמך "איך להקים אירוע שולחנות עגולים"
3. אני חייב להוסיף סקרים על המיקום הרצוי, הזמן הרצוי, רמת שינוי המעורבות בעקבות האירוע ועוד.
4. אני חייב מישהו רציני ביחסי ציבור בשלב יחסית מוקדם, ועלי לנסות לשתף פעולה עם כמה שיותר גורמים, אפילו פוליטיים כל עוד הם יקבלו את החזון הבסיסי ואת חוקי המשחק (1000 שולחנות, ערבות הדדית, ח זה חינוך, השמאל הלאומי,רבנים למען זכויות אדם, מועצת ישע ועוד), כנראה שנצטרך לשכור חברת אבטחה מאיימת למדי כדי לסלק אלימות מהאירוע (כולל פעילים שמסלקים את חולדאי). 
5. אין חובה בשולחנות וכיסאות, אנשים יכולים לשבת על הרצפה (רובם לפחות).
   
6. אין צורך במסך ענק ומערכת הגברה, מיילים יספיקו.
7. אין צורך לערוך את כל חומרי הגלם, ולסכמם בשידור חי.
8. כדאי לבנות רשימה של מקורות מידע להתחיל איתם בשביל המעורב המתחיל...

 אז לדרך :)

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה (רבי טרפון)


לאחר החוויה המחזקת שעברתי גיבשתי לי תוכנית פשוטה לביצוע להקמת חברת המופת שאני חולם עליה :
1. התפקדתי לאחר שהבנתי איפה מוקדי הכוח הנוכחיים - הפריימריס של המפלגות הגדולות ואני מנסה לשכנע אחרים בכך.
2. לייצור ולשפר כלים לביקורת על נבחרי הציבור, כמו משמר המועצה, אתר כנסת פתוחה, תקציב פתוח ועוד
3. לחפש דרכים להגדלת המעורבות של הציבור בעניייני ממשלה והפוליטיקה בכלל ושיקום אמון הציבור בממשל ("המהפכה העגולה").

כרגע אני מעמיק בחלק השני בתוכנית שלי, ואני אפרט בתור סיפור מקרה את המחאה נגד "חוק גנים לאומיים תיקון - היתר לניהול גן לאומי". 
נחשפתי בפייסבוק לעצומה נגד ההפרטה, חיפשתי להבין על מה המהומה, אז חיפשתי באתר כנסת פתוחה את הצעת החוק המדוברת ואז גיליתי מספר דברים שלא מאפשרים לאזרח הסביר לבצע בקרה פעילה:
1. לא היה שום קישור לחוק המקורי.
2. לא היה שום הסבר סביר למהות תיקון החוק ומה הוא מנסה להשיג, הצלחתי בקלות למצוא את ההסבר כי מישהו אחר עבד על זה לא מעט ובגלל שהיה לו אינטרס פוליטי, אני תוהה מה יקרה שהחוק סתם יעזור לאיזה טייקון...
3. לא היה שום מידע נוסף שהייתי מצפה שיהיה, כגון תקציב נדרש, מחקרים רלוונטיים, מידע ממשלתי רלוונטי שעזר לח"כים להגיע להחלטה המושכלת וכדומה.

למעשה חוסר המידע מצביע שדווקא מתנגדיו הפוליטיים צודקים, כי ההסבר בתיקון לחוק "הרשות מתקשה לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת." לא נתמך בשום נתונים עובדתיים, שום דרישה לבדיקת הרמה הנדרשת או אפילו חזון לעתיד לאחר ביצוע החוק לא הופיע.

איכשהוא בחקירותיי הגעתי למחוזות של שערי הגיהנום עצמו בדיונים על הצעות לסדר לדיון נגד הקרן החדשה, משום מה לא מצאתי את הפרוטוקולים, מזל שמרץ עדיין קיימת, אחרת מי ישמור את הפרוטוקולים וישלם על האחסון?
וכך הגעתי לתובנה נוספת:

4. אין קישור בין הפרוטוקולים להצעות לסדר כך שדיון שעסק בעיקרו בהידרדרות הדמוקרטיה לשפל תיוג כ"מדיניות חוץ".

והנה כמה רעיונות שהיו לי בנוגע לקשר בין ח"כ ותוצריהם (החוק):
5. שיפור הקשר בין חוק ותקצובו (למשל לגבי חוק פינוי מוקשים), כל חוק צריך להיות מקושר לסעיף התקציבי שלו או למסמך המאשר של משרד האוצר, וכמובן קישור צריך להיות מהתקציב הקיים לחוקים עצמם.
6. הגדרת פרמטרים שיחדדו את הקשר בין ח"כ והצעות חוק שהועברו לקריאה שלישית, כדי למנוע ריבוי הצעות חוק ללא סיכוי לעבור, אנחנו כאזרחים רוצים לקדם שיתוף פעולה שמוביל להצלחה.
7. בדיקה של מדד הפירסום של חברי כנסת בתקשורת והצגת חריגות שמראות על רדיפת פרסום ולא על עבודה אמיתית (ישנה בעייתיות במדד הנ"ל שדורש בהחלט מחקר)
8. הוספת תיוגים של הקשר בין חזון המפלגה לחוקים.

מה שמדהים שאחרי כל זה עדיין אין לי שום מידע נוסף להחליט על ההשלכות של החוק, אלא רק עוד שאלות :

האם התיקון הוא רק לצורך היתר של הממשלה לתת לעמותה ימנית לתחזק מתחם שנוי במחלוקת?
אולי גם יש איזו משפחה שמחכה בפינה?
האם זה חוקי?תקין?מעצים? האם זה מוסרי בכלל שהמחוקק יתקין לו תקנות בשביל לתמוך ביקיריו הפוליטיים או תורמיו? האם הוא לא אמור לתמוך בציבור העכשווי או העתידי?
איזה חלום (באספמיה) יפה אם היה מוקם מנגנון שיקשר בין כל הצעת חוק לנהנים ממנה באופן ישיר ולחברי הכנסת בעבר ובהווה...

אני נשען לי לאחור ומנסה לדמיין את אתר כנסת פתוחה העתידי שכולל את כל דרישותיי, האם אז אדע להחליט אם לתמוך בחוק?ממש לא יודע, מזל שיש את TheMarker דבר אחד בטוח, ככה לא נראית חברת המופת שלי.