אלון אנתין, ועדת הכספים, 6/12/2011, בנושאים:
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס'' 42), התשע"ב-2011
שינויים בתקציב לשנת 2011
ציון הכנסת את יום זכויות האדם הבינלאומי, היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והיום הבינלאומי למניעת האובדנות.
היום עשיתי את יום המילואים השני שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בשלושה דיונים, לצערי הם לא הוקלטו.
נוכחות לדיון הראשון
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) 10:20, ח”כ זבולון אורלב 10:30,ח"כ מגלי והבה 10:09, ח"כ ראלב מג`אדלה 10:20, ח"כ רוחמה אברהם בלילא 11:10, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום 10:25 ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים, נציגים בכירים של לשכת רואי החשבון, נציגים בכירים של לשכת ארגוני העצמאים, נציגים בכירים של לשכת עורכי הדין, נציגים בכירים של לשכת יועצי המס ועוד.
הדו"ח לדיון הראשון
הדיון החל באיחור של 20 דקות שגפני שילם עליו לאורך כל היום ובמיוחד בסופו.
התיקון הנ"ל מדבר על מספר סעיפים בינהן חשבוניות דיגיטליות, ודיווחים רבים אחרים שאמורים להקל על רשות המיסים ולהקשות על העלמת מס לטענת רשות המיסים.
הדיון החל במחמאות של גפני לועדה ולעיתונאי צבי לביא על השינוי שהועדה עשתה כנגד דרישות המיסוי של ועדת טרכטנברג (יונתן מהמשמר החברתי כתב על זה) הדיון התחיל כדיון טכני בהסבר מקצועי של נציגת רשות המיסים וריצה את גפני ברגע שהוא הבין שהתיקון לחוק מקל על העסקים הקטנים (כי הוא מקל על הוראות החוק המקורי).
העניינים התחילו להסתבך ברגע שכל הנציגים הבכירים התפרצו לדברי הנציגה וטענו להטעיות ובורות, גפני התקשה להבין מדוע הלך הרוח הלוחמני שלהם ובכלל למה הם מתעצבנים כי להבנתו הם הולכים להרוויח עוד עבודה בגלל החוק, הם טענו שיש להם השגות רבות על התיקונים שיגרמו לקריסה של עסקים בישראל ושהתיקון כלל לא ישיג את מטרתו המוצהרת אלא רק יקל את העבודה על רשות המיסים.
קיבלתי מהם מספר ניירות עמדה משכנעים ביותר (לשכות להב,עו"ד,רו"ח,יועצי מס).
לגפני הספיק הזמן הקצר הזה כדי להצהיר לפרוטוקול מתי הוא מזהה שישנה בעיית אמת וזה המקרה והוא ביקש מנציגי רשות המיסים לשבת עם הנציגים המכובדים עוד באותו שבוע ולהגיע להסכמות אם לא הועדה תיאלץ להיכנס בעובי הקורה.
ראוי לציין שהח"כים עצמם כבר ידעו על מה מדובר אפילו כאלה שהגיעו בסוף הדיון היו בסוד העניין, כמו כן גם רשות המיסים שלטו בחומר. למעשה אם כולם בעלי כוונות טובות ומקצוענים איך התוצאה כל כך גרועה? למה החוק הגרוע הזה בכלל חוקק? ולמה רק עכשיו נדרשים לו הקלות?
הטענה שלי היא שהמצב העגום הנ"ל נובע מחוסר בשקיפות ברמות רבות ושניתן לשיפור בקלות ע"י:
- שקיפות של זמן הועדה ונושאיה בממשק אינטרנטי פתוח כמו של כנסת פתוחה שיאפשר להעלות ניירות עמדה מראש, של הממשלה ושל נציגי הציבור, כך החכ"ים והציבור יוכלו לקרוא תקציר מנהלים לפני הישיבה.כאמור ניתן לקבל הדרכה מכנסת פתוחה כיצד לשתף את פגישות הועדה עם הציבור בחינם.
- נושאים מורכבים שהחכ"ים חשים שחסר להם מידע צריכים להעלות לאתר שיתוף הציבור ולקבל ניירות עמדה מקצועיים ע"י עיקרון של חוכמת ההמונים בחינם.
- פיתרון החוסר בתקצירניות (12*5*5000*7= 2.1 מיליון ש"ח לשנה) שמונע פרסום מהיר של פרוטוקולים, משמע יתאפשר פרסום שלהם עוד באותו יום.
נוכחות לדיון השני
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) , ח”כ זאב אלקין,ח"כ מגלי והבה , ח"כ ראלב מג`אדלה,ח"ב אורי יהודה אריאל, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ דוד אזולאי ועוד נציגי ממשל רבים ובעיקר רפרנטים מהאוצר.
הדו"ח לדיון השני
הדיון החל באיחור של של כ-40 דקות והיה עמוס בהעברות תקציב לשנת 2011, כי ידוע שבארגונים רבים בסוף השנה ישנם תקציבים רבים שפתאום נזכרים לנצלם או לתת אותם במתנה למשרד אחר.
בהעברות תקציב הנ"ל הועברו יותר מ-665 מיליוני שקלים, כל זה בוקר ע"י הכנסת בשעה וחצי בלבד שמתפקדת כמעיין דירקטריון של הממשלה.
החכ"ים התקילו את נציגי הממשלה פה ושם ודרשו הסברים ארוכים יותר ע"י אנשי המקצוע ואף לא אישרו העברות עד שלא קיבלו תשובות שהשביעו את רצונם, לא כל העברות אושרו בגלל קוצר הזמן.
חלק מהכספים לא הועברו בגלל הסכמות כאלה ואחרות וחלק בגלל אי קיום הסכמים כאלה.
היה ניכר שהחכ"ים לא מרוצים מרמת הבקרה שלהם ומהתשובות של נציגי הממשלה אבל אין להם כלים או זמן כדי לרדת לדקויות של הסעיפים.
פה בדיוק קיימת הבעיה, כל חולשתייה של הכנסת כגוף מבקר צצים בישיבה מעיין זאת, פה מופיע כוחה האמיתי של הכנסת ביכולתה להפריע לממשלה לפעול ולכן כמובן ועדת הכספים כל כך חשובה, למעשה זהו היום הכוח היחידי של הכנסת.
והמצב הוא שהכנסת לא מסוגלת למעשה לפקח ולבקר על הממשלה בגלל חוסר בכלים, שיטות, משאבים וזמנים.
למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.
לכל מי שתוהה איך זה יעזור, דמיינו את אתר תקציב פתוח כאשר הוא מתעדכן לפני האישור העצמו, למשל נבחר סעיף כלשהוא כגון : המדינה (00) > שיכון (0070) > הלוואות לרכישת דירה (007009) > ותיקים חסרי דירה (00700903) > אשראי מסובסד (0070090304) ונדמיין שלגרף תתוסף עוד נקודה שתצביע על השינוי הרצוי ע"י הממשלה ויהיה מקום להוסיף ניירות עמדה, הרי אני חוזה חיסכון של 27 מיליון שקלים בשנה הבאה לפי נוסחת האוצר של החיסכון הצפוי מהוספת שקיפות למשרד הביטחון (2/48 = 0.041) אם נשליך זאת על כל התקציב, פחות החובות ותקציב הביטחון נחסוך כ-9 מיליארד שקלים ממעבר לתהליך תקצוב שקוף יותר.
אני אפרט שתי דוגמאות לחזק את דברי:
אחת מההעברות הייתה תוספת תקציב של כ-20 מיליון ש"ח למערכת תוכנה בשם אביב, אפילו לחכ"ים הלא מקצועיים בתחום זה נשמע מוזר והם דרשו להביא את מנהל הפרוייקט שיסביר להם יותר על המערכת, אני יכול להבטיח לכם בתור מישהו מהתחום שברגע שסעיף כזה יעלה לאינטרנט, יהיו מספר ניירות עמדה של מתחרים מהתחום שיפרטו את כל הכשלים של המערכת ואיך ניתן לחסוך כסף ומשאבים למדינה, לאחר הביקורת הציבורית שתתקבל מהמתחרים, האחראים על המערכת יבקשו רק את מה שהם חייבים ויאלצו להוסיף תקציר מנהלים, לפרט את המדדים שמראים את הצלחת המערכת ומסמך גאנט שמראה את לוחות הזמנים והחריגות מהפרוייקט, ברור מאליו שאם במקרה קרה עד היום (אפילו בטעות לא שאני רומז משהו) שהמספרים לא נבדקו, או ביקשו יותר כספים מהנדרש בשל חוסר בבקרה, זה יקרה הרבה פחות.
אחת מהעברות הייתה העברה של 989 מיליון שקלים לחברת עמידר (אולי לא שמעתי נכון) עמלה על מכירת דירות לחמש השנים האחרונות לפי הסכם מ-2004, מרוב שזה היה חריג אפילו לא הכנסתי זאת לחישוביי, קל לדמיין שפרסום היה גורר הסברים טובים יותר על הסכום הנ"ל ומקורו.
אני חושב שעל הכנסת גם לעודד את משרדי הממשלה למלא ולאכוף את החלטת הממשלה בנושא השקיפות כדי לשפר חסמים ממשלתיים ולהפוך את משרדייה השונים שקופים אחד לשני ולציבור.
כאמור למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.
נוכחות לדיון השלישי
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) שיוחלף ע"י ח"כ ציון פיניאן, ח”כ אברהם מיכאלי ועוד נציגים רבים מעמותת
בשביל לחיים, נציג של האבות הגרושים ורפרנט של משרד הבריאות.
הדו"ח לדיון השלישי
הדיון היה דיון קשה ומרגש, ח"כ מיכאלי החמיא לגפני, מדבר על הסטיגמה הקשה של נפגעי נפש, ועל כך שאף אחד מהממשלה לא עושה זאת, רק עמותת בשביל החיים וליצמן וגפני בשיתוף עם הגויינט שהובילו את
משרד הבריאות לכך.
מיכאלי מדבר על תוצאות מדהימות, צה"ל הוריד את נתוני ההתאבדויות בצורה מרשימה. מתברר שהיקף התופעה נרחב ומדובר על לפחות 400-500 איש בשנה (כמספר ההרוגים בתאונות דרכים). הפיילוט המוצלח עלה רק
37 מיליון ש"ח לשנה.
יוסף וויס (אחד המתנדבים) מספר על החיסכון בהשקעת תכנית המניעה, ומספר איך הוא הפך לסוכן שינוי, הם דורשים תקציב עכשיו.
היו"ר הנוכחי (ציון פיניאן) מבקש ממשרד הבריאות לשבת עם משרד האוצר ולהשיג את הסכום הנדרש, תוך שבועיים, הרפרנט אומר שמדובר בכספים של משרד הבריאות ולא באחריותו, פיניאן דורש את הכספים או שהם לא יעבירו לו כספים בישיבת ההעברות הבאה.
נציגי הארגונים מספרים על הכאב וההצלחות, מרגש וכואב עד מאד ואפשר לראות שהח"כים נקרעים מהרצון לעזור ומוכנים להוציא כסף מהכיס הפרטי שלהם כדי לעזור לעמותה.
צדק חברתי משמעו סדר עדיפויות שונה.
