‏הצגת רשומות עם תוויות בעיית המשילות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בעיית המשילות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

צדק חברתי בחינם

אלון אנתין, ועדת הכספים, 6/12/2011, בנושאים:
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס'' 42), התשע"ב-2011
שינויים בתקציב לשנת 2011
ציון הכנסת את יום זכויות האדם הבינלאומי, היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והיום הבינלאומי למניעת האובדנות.

היום עשיתי את יום המילואים השני שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בשלושה דיונים, לצערי הם לא הוקלטו.
נוכחות לדיון הראשון
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) 10:20, ח”כ זבולון אורלב 10:30,ח"כ מגלי והבה 10:09, ח"כ ראלב מג`אדלה 10:20, ח"כ רוחמה אברהם בלילא 11:10, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום 10:25 ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים, נציגים בכירים של לשכת רואי החשבון, נציגים בכירים של לשכת ארגוני העצמאים, נציגים בכירים של לשכת עורכי הדין, נציגים בכירים של לשכת יועצי המס ועוד.
הדו"ח לדיון הראשון
הדיון החל באיחור של 20 דקות שגפני שילם עליו לאורך כל היום ובמיוחד בסופו.
התיקון הנ"ל מדבר על מספר סעיפים בינהן חשבוניות דיגיטליות, ודיווחים רבים אחרים שאמורים להקל על רשות המיסים ולהקשות על העלמת מס לטענת רשות המיסים.
הדיון החל במחמאות של גפני לועדה ולעיתונאי צבי לביא על השינוי שהועדה עשתה כנגד דרישות המיסוי של ועדת טרכטנברג (יונתן מהמשמר החברתי כתב על זה) הדיון התחיל כדיון טכני בהסבר מקצועי של נציגת רשות המיסים וריצה את גפני ברגע שהוא הבין שהתיקון לחוק מקל על העסקים הקטנים (כי הוא מקל על הוראות החוק המקורי).
העניינים התחילו להסתבך ברגע שכל הנציגים הבכירים התפרצו לדברי הנציגה וטענו להטעיות ובורות, גפני התקשה להבין מדוע הלך הרוח הלוחמני שלהם ובכלל למה הם מתעצבנים כי להבנתו הם הולכים להרוויח עוד עבודה בגלל החוק, הם טענו שיש להם השגות רבות על התיקונים שיגרמו לקריסה של עסקים בישראל ושהתיקון כלל לא ישיג את מטרתו המוצהרת אלא רק יקל את העבודה על רשות המיסים.
קיבלתי מהם מספר ניירות עמדה משכנעים ביותר (לשכות להב,עו"ד,רו"ח,יועצי מס).
לגפני הספיק הזמן הקצר הזה כדי להצהיר לפרוטוקול מתי הוא מזהה שישנה בעיית אמת וזה המקרה והוא ביקש מנציגי רשות המיסים לשבת עם הנציגים המכובדים עוד באותו שבוע ולהגיע להסכמות אם לא הועדה תיאלץ להיכנס בעובי הקורה.
ראוי לציין שהח"כים עצמם כבר ידעו על מה מדובר אפילו כאלה שהגיעו בסוף הדיון היו בסוד העניין, כמו כן גם רשות המיסים שלטו בחומר. למעשה אם כולם בעלי כוונות טובות ומקצוענים איך התוצאה כל כך גרועה? למה החוק הגרוע הזה בכלל חוקק? ולמה רק עכשיו נדרשים לו הקלות?
הטענה שלי היא שהמצב העגום הנ"ל נובע מחוסר בשקיפות ברמות רבות ושניתן לשיפור בקלות ע"י:
  1. שקיפות של זמן הועדה ונושאיה בממשק אינטרנטי פתוח כמו של כנסת פתוחה שיאפשר להעלות ניירות עמדה מראש, של הממשלה ושל נציגי הציבור, כך החכ"ים והציבור יוכלו לקרוא תקציר מנהלים לפני הישיבה.כאמור ניתן לקבל הדרכה מכנסת פתוחה כיצד לשתף את פגישות הועדה עם הציבור בחינם.
  2. נושאים מורכבים שהחכ"ים חשים שחסר להם מידע צריכים להעלות לאתר שיתוף הציבור ולקבל ניירות עמדה מקצועיים ע"י עיקרון של חוכמת ההמונים בחינם.
  3. פיתרון החוסר בתקצירניות (12*5*5000*7= 2.1 מיליון ש"ח לשנה) שמונע פרסום מהיר של פרוטוקולים, משמע יתאפשר פרסום שלהם עוד באותו יום.

נוכחות לדיון השני
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) , ח”כ זאב אלקין,ח"כ מגלי והבה , ח"כ ראלב מג`אדלה,ח"ב אורי יהודה אריאל, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ דוד אזולאי ועוד נציגי ממשל רבים ובעיקר רפרנטים מהאוצר.
הדו"ח לדיון השני
הדיון החל באיחור של של כ-40 דקות והיה עמוס בהעברות תקציב לשנת 2011, כי ידוע שבארגונים רבים בסוף השנה ישנם תקציבים רבים שפתאום נזכרים לנצלם או לתת אותם במתנה למשרד אחר.
בהעברות תקציב הנ"ל הועברו יותר מ-665 מיליוני שקלים, כל זה בוקר ע"י הכנסת בשעה וחצי בלבד שמתפקדת כמעיין דירקטריון של הממשלה.

החכ"ים התקילו את נציגי הממשלה פה ושם ודרשו הסברים ארוכים יותר ע"י אנשי המקצוע ואף לא אישרו העברות עד שלא קיבלו תשובות שהשביעו את רצונם, לא כל העברות אושרו בגלל קוצר הזמן.
חלק מהכספים לא הועברו בגלל הסכמות כאלה ואחרות וחלק בגלל אי קיום הסכמים כאלה.

היה ניכר שהחכ"ים לא מרוצים מרמת הבקרה שלהם ומהתשובות של נציגי הממשלה אבל אין להם כלים או זמן כדי לרדת לדקויות של הסעיפים.

פה בדיוק קיימת הבעיה, כל חולשתייה של הכנסת כגוף מבקר צצים בישיבה מעיין זאת, פה מופיע כוחה האמיתי של הכנסת ביכולתה להפריע לממשלה לפעול ולכן כמובן ועדת הכספים כל כך חשובה, למעשה זהו היום הכוח היחידי של הכנסת.
והמצב הוא שהכנסת לא מסוגלת למעשה לפקח ולבקר על הממשלה בגלל חוסר בכלים, שיטות, משאבים וזמנים.

ל
מזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.
לכל מי שתוהה איך זה יעזור, דמיינו את אתר תקציב פתוח כאשר הוא מתעדכן לפני האישור העצמו, למשל נבחר סעיף כלשהוא כגון :  המדינה (00)  > שיכון (0070)  > הלוואות לרכישת דירה (007009)  > ותיקים חסרי דירה (00700903)  > אשראי מסובסד (0070090304) ונדמיין שלגרף תתוסף עוד נקודה שתצביע על השינוי הרצוי ע"י הממשלה ויהיה מקום להוסיף ניירות עמדה, הרי אני חוזה חיסכון של 27 מיליון שקלים בשנה הבאה לפי נוסחת האוצר של החיסכון הצפוי מהוספת שקיפות למשרד הביטחון (
2/48 = 0.041) אם נשליך זאת על כל התקציב, פחות החובות ותקציב הביטחון נחסוך 
כ-9 מיליארד שקלים ממעבר לתהליך תקצוב שקוף יותר.
אני אפרט שתי דוגמאות לחזק את דברי:
  1. אחת מההעברות הייתה תוספת תקציב של כ-20 מיליון ש"ח למערכת תוכנה בשם אביב, אפילו לחכ"ים הלא מקצועיים בתחום זה נשמע מוזר והם דרשו להביא את מנהל הפרוייקט שיסביר להם יותר על המערכת, אני יכול להבטיח לכם בתור מישהו מהתחום שברגע שסעיף כזה יעלה לאינטרנט, יהיו מספר ניירות עמדה של מתחרים מהתחום שיפרטו את כל הכשלים של המערכת ואיך ניתן לחסוך כסף ומשאבים למדינה, לאחר הביקורת הציבורית שתתקבל מהמתחרים, האחראים על המערכת יבקשו רק את מה שהם חייבים ויאלצו להוסיף תקציר מנהלים, לפרט את המדדים שמראים את הצלחת המערכת ומסמך גאנט שמראה את לוחות הזמנים והחריגות מהפרוייקט, ברור מאליו שאם במקרה קרה עד היום (אפילו בטעות לא שאני רומז משהו) שהמספרים לא נבדקו, או ביקשו יותר כספים מהנדרש בשל חוסר בבקרה, זה יקרה הרבה פחות.
  2. אחת מהעברות הייתה העברה של 989 מיליון שקלים לחברת עמידר (אולי לא שמעתי נכון) עמלה על מכירת דירות לחמש השנים האחרונות לפי הסכם מ-2004, מרוב שזה היה חריג אפילו לא הכנסתי זאת לחישוביי, קל לדמיין שפרסום היה גורר הסברים טובים יותר על הסכום הנ"ל ומקורו.
אני חושב שעל הכנסת גם לעודד את משרדי הממשלה למלא ולאכוף את החלטת הממשלה בנושא השקיפות כדי לשפר חסמים ממשלתיים ולהפוך את משרדייה השונים שקופים אחד לשני ולציבור. 


כאמור למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.



נוכחות לדיון השלישי
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) שיוחלף ע"י ח"כ ציון פיניאן, ח”כ אברהם מיכאלי ועוד נציגים רבים מעמותת בשביל לחיים, נציג של האבות הגרושים ורפרנט של משרד הבריאות.
הדו"ח לדיון השלישי
הדיון היה דיון קשה ומרגש, ח"כ מיכאלי החמיא לגפני, מדבר על הסטיגמה הקשה של נפגעי נפש, ועל כך שאף אחד מהממשלה לא עושה זאת, רק עמותת בשביל החיים וליצמן וגפני בשיתוף עם הגויינט שהובילו את משרד הבריאות לכך.
מיכאלי מדבר על תוצאות מדהימות, צה"ל הוריד את נתוני ההתאבדויות בצורה מרשימה. מתברר שהיקף התופעה נרחב ומדובר על לפחות 400-500 איש בשנה (כמספר ההרוגים בתאונות דרכים). הפיילוט המוצלח עלה רק 37 מיליון ש"ח לשנה.
יוסף וויס (אחד המתנדבים) מספר על החיסכון בהשקעת תכנית המניעה, ומספר איך הוא הפך לסוכן שינוי, הם דורשים תקציב עכשיו.
היו"ר הנוכחי (ציון פיניאן) מבקש ממשרד הבריאות לשבת עם משרד האוצר ולהשיג את הסכום הנדרש, תוך שבועיים, הרפרנט אומר שמדובר בכספים של משרד הבריאות ולא באחריותו, פיניאן דורש את הכספים או שהם לא יעבירו לו כספים בישיבת ההעברות הבאה.
נציגי הארגונים מספרים על הכאב וההצלחות, מרגש וכואב עד מאד ואפשר לראות שהח"כים נקרעים מהרצון לעזור ומוכנים להוציא כסף מהכיס הפרטי שלהם כדי לעזור לעמותה.

צדק חברתי משמעו סדר עדיפויות שונה

יום שישי, 7 באוקטובר 2011

בעיית המשילות ופתרונותייה הרבים והמסובכים שלה

"אני אומר לך, יש רק בעיה אחת במדינה..." בדרך כלל דיאלוג כזה שמתחולל עם נהגי מוניות (או סתם כאלה שנתקעו איתך בתור למשרד הפנים) אינו מבשר דיון מרתק במיוחד.

אבל אני מחכה לנהג מונית שיגיד לי, "הכל בגלל בעיית המשילות, אם היינו כמו האמריקאים הכל היה נפתר ברגע."
ואני אתעורר מהרהוריי ואשאל אותו לדוגמה כדי לבטל במחי יד את ניצוץ הסקרנות, ואז הוא יפתיע אותי עם ציטוט של ד"ר גדעון בן-דרור, סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי - על הפחתת הביורוקרטיה כיעד לאומי.
אני כולי אזדקף ואשאל אותו למקרה בעייתי שהוא זוכר לאחרונה, הוא כמובן יצטט לי את הגיחוך בכך שנתניהו כשל במאמציו לאשר בממשלה את דו"ח טרכטנברג.
הוא גם יוסיף מספר קישורים של הרצאות וספרים:
  1. גישות מחקריות לקריסה ממשלתית
  2. התוכנית לתיקון שיטת הממשל נמסרה לצוות טרכטנברג 
  3. בעיית המשילות בישראל - המכון הישראלי לתכנון כללי
  4. המערכת הפוליטית הישראלית: בין משילות לקריסה
אני ארד מהמונית מסוחרר מהמידע ומהחוויה ההזוייה ואזכר בכך שתמיד חשבתי לטעון כנגד אנשי מדינת הרווחה שהבעיה היא לא רק חוסר בתציבים לממשל אלה חוסר היכולת לנהל תקציבים כדי לתת שירות טוב לאזרח.
כאשר הדוגמה הטובה ביותר לכך היא התנהלות הרכבת, בשנים האחרונות הרכבת קיבלה תקציבי ענק של 20 מיליארד ש"ח ויותר שכמובן לא הניבו את התוצאות הרצויות וחמור מכך רבים כמו בגלובס ומבקר המדינה טענו זאת לפני שנתנו להם את התקציבים הנ"ל.
מנגד יש לי דיונים עם חברים ניאו ליברלים שטוענים שכל הבעיה היא הריכוזיות של המונופולים גם של ועדי העובדים וחוסר ברגולציה עליהם, גם להם אני נותן כדוגמה את המקרים שדרור לישראל תמיד מוצאים על חוסר מימוש התקציבים של הממשלה, הם טוענים שזה בגלל שהאוצר חונק את התקציב, אני טוען שזה בגלל שהם פשוט לא עומדים היעדים שלהם.
דוגמא שקרובה לליבי גיליתי לאחרונה בעקבות הצעה לסדר בכנסת פתוחה : צהרונים לילדים בגיל הרך – פיקוח ועלות, מדובר על מחקר שמנסה להבין מדוע החלטת ממשלה מיוני 2005 על סבסוד ילדים השוהים בצהרונים ויישום החלטות הממשלה בעניין זה לוקה בחסר למרות שתקציב האגף המיועד לצהרונים עמד על 230 מיליון ש"ח בשנת 2011.
אני אצטט מהמחקר "הבסיס לסבסוד שהותם של ילדים בצהרונים ניתן בהחלטת ממשלה 3689 מה-5 ביוני 2005, בעניין תכנית המיסים הרב-שנתית. אחד מסעיפי ההחלטה עסק בשילוב אמהות במעגל העבודה, ונקבע בו כי תקציב אגף מעונות יום ומשפחתונים יגדל בהדרגה בשנים שלאחר ההחלטה לצורך מימון שירותים שונים, לרבות סבסוד צהרונים ומועדוניות לילדי הורים יחידים עובדים ולילדים להורים ששניהם עובדים במשרה מלאה, תוך מתן קדימות ליישובים בעלי עדיפות גבוהה במסלול תעסוקה המופעל על-ידי המשרד"
ברור לכל שמדובר בצעד ראוי אבל שימו לב לביצוע הכושל ושוב אצטט מהמחקר "בשל הגידול הקטן מהצפוי במספר הילדים המסובסדים, מרבית התקציב שיועד לצהרונים לא נוצל: לפי הערכות משרד התמ"ת, בשנת 2011 ינוצלו בסה"כ כ-100 מיליון ש"ח מתוך התקציב שיועד לצהרונים, קרי שיעור ניצול התקציב נמוך מ-50%."


ולכן ברור שגם אם נשנה דיסקט לכל אחת מהשיטות גם נשפוך כספים (שלא ברור מקורם לפי גישת מדינת הרווחה) וגם אם נפריט מכל הבא ליד ונחזק את הרגולציה, בכל מקרה נישאר עם אותה בעיית משילות שהיא צוואר בקבוק לכל גישה שנתקן, אז מה עושים?

שאלה טובה :)

חשבתי לנסות להציע להקים גוף "ממשלה פתוחה" שיבקר את הממשלה כמו אתר כנסת פתוחה ועל משקל היוזמה של "המשמר החברתי - החורף לא עוזבים את הכנסת", גוף כזה יוכל לפעול במקביל ובשיתוף עם המשמר החברתי כאשר הוא יימשוך אליו את כל אלה שלא רואים ב"מדינת רווחה" ותקציב חברתי את מטרתם, אבל מבינים שמעורבות חברתית לא אלימה ושיתופית מחזקת את הדמוקרטיה ואת ישראל.

יעדים מיידיים (רובם מעופרי) צריכים להיות הגברת השקיפות גם לא דרך הכנסת:
  1. פרסום פרוטוקולים מלאים ומידע על הצבעות של נבחרי ציבור בועדות שרים ובוועדות פרלמנטאריות, תוך דקות אחדות מרגע זמינותם של הנתונים
  2. האותיות הקטנות: פרוטוקולים מלאים - כל חומר שהוצג בישיבה (מסמכי רקע ומצגות), וכן תמלול מלא של הנאמר בה; כל הנתונים יפורסמו בפורמט שאינו קנייני, וכזה שמפריד בין עיצוב הנתונים לתוכנם. 
  3. הצגת הלוז של ח"כ שמוכנים לכך ובניית מדד בכנסת פתוחה שמוודא מהלוז נוכחות בוועדות המתאימות
  4. קישור בין סעיף תקציבי להחלטות ממשלה וועדות (כנראה ייפתר בעזרת סעיף 2)
  5. שקיפות בקרה ומעורבות של הציבור.
מה אתם אומרים?

אבשלום בן צבי הציע בתגובתו לשאלתי החצופה מתווה פעולה:
א. שקיפות פעולה, ומעקב אזרחי פעיל בדומה למה שציינתי ברשומה.
ב. הקמה מחדש של אגפי התכנון במשרדי ההממשלה שעשו עבודת מטה מקצועית עבור השרים ואספו נתונים שאיפשרו לתכנן מדיניות (מומלץ לקרוא יותר אצל תמר בן יוסף), ובאופן כללי תקצוב ותקנון מחודש של המשרדים, בצורה שתאפשר להם פעולה.
ג. ביטול כלל ההוצאה והגמשת התוכנית לצמצום הגירעון, וקיום דיון בממשלה שבו היא תקבע ביחד את גודל התקציב והחלוקה לסעיפים (ולא תקבל אותם כנתונים מראש ממשרד האוצר). ניהול מדיניות תקציב ע"י הממשלה תגביר את היכולת של המשרדים לנהל משהו, כלומר למשול.
ד. ביטול חוק ההסדרים, כך שחקיקה תעשה דרך הכנסת ולא דרך משרד האוצר.
ו. הרחבה של ההשכלה הכלכלית וריבוי הדיעות והכלים גם לפקידי משרד האוצר.
ז. חיזוק מתמיד של דרגי הביניים הדמוקרטיים: מפלגות, ארגונים, שלטון מקומי ועוד ועוד.

הרעיונות של אבשלום הביאו לרעיונות הנ"ל:
1. רעיון לארגן בשיתוף המשמר החברתי הכנסת ופקידי האוצר, הרצאות של פקידי האוצר במבנה הכנסת (דיברתי עם מישהי מהם על הרעיון) על מבנה הממשלה התקציב והיכולת של החכ"ים לייצור שינוי בר קיימא בישראל, וכך גם לשלב את הרעיון שלך לעשות גם הרצאות לפקידי האוצר של גישות מקצועיות מנוגדות לדעתם ומנומקות היטב מתוך שיתוף פעולה ומקצועיות (תמר בן שלום נראית לי מרצה מתאימה).