שקיפות בת קיימא - הצעה לסדר דרך אתר כנסת פתוחה

הצעה לסדר דרך אתר כנסת פתוחה

שקיפות בת קיימא מהווה היבט חשוב בבניית האמון של האזרחים בממשל, ביצירת שירות יעיל יותר ובהקטנת השחיתות.
החוסר בשקיפות מידע בישראל היא לדעתי אחד הגורמים המרכזיים למשבר אי האמון הנוכחי של העם בממשל.

חוק חופש המידע לא מיושם בצורה אופטימלית. הרשויות ושלטון החוק לא מצליחים להדביק את פער דרישות המידע של הקהילה העסקית והציבור מזרועות הממשל השונות.
חלק ניכר מאי הצלחת ביצוע החוק נובע מכך שאין כל הטבות על ביצוע ובטח לא על ביצוע מצוין ושאין עונשים על אי ביצוע או ביצוע לא מספק.

אני מציע פתרון שיענה על שתי הבעיות האלו:

צעד ראשון לשם הגברת השקיפות הממשלתית, וכדי להעמיד את הממשל בחזית הטכנולוגיה מעכשיו והלאה תוך כדי חיסכון בהשקעה נוספת בעתיד הוא פרסום אינטרנטי של  נתונים גולמיים בצורה חופשית
Open Data Protocol

הצעד השני יכלול הקמת מנגנון חיצוני שייצר חיזוק חיובי (רווחים ופרסים) לגופים שיממשו את החוק ועונשים לאי שיתוף פעולה ואי עמידה בזמנים (בהנחה וזה אפשרי חוקית), לצורך כך יוקם גוף שיהיה אחראי למפות את כל המידע בארץ שדורש שקיפות בת קיימא ולתעדף את החשיבות שלו לאזרח, לעסקים ולממשל ולהציע דרכים מוכחות, שקופות ובדוקות לממש את האפליקציה הנדרשת.

הגוף גם יהיה אחראי לחבור לגוף המתאים בממשל ולקבוע יחדיו לוחות זמנים ותקציב, הרווחים יופקו ע"י רישיון פתוח שייתן מידע בחינם לעמותות ויחידים אבל יגבה כסף מגופים וחברות, כך למשל עיריית ת"א תיתן את רשימת החניונים, מיקומם ומחירם בחינם לכולם אבל תגבה כסף מבנק הפועלים שירצה לשקף מידע זה ללקוחותיו שמגיעים לסניפיו בת"א.
הגוף הנ"ל יהיה לא ממשלתי (עמותה או עסק) ויתוגמל לפי כמות המיפויים ברי הקיימא (משמע מיפוי שנמצא לו איש קשר וגם דרישה ציבורית או עסקית) וההצלחות שלו לגרום לסיום הפרויקט בזמנים שנקבעו, הפרמטרים הנ"ל ישתנו בהתאם לנדרש.
הגוף יורכב גם מאנשי מקצוע וגם מעמותות כגון התנועה לחופש מידע, התנועה לאיכות השלטון, שבי"ל וכמובן יקיים דיון שקוף עם הציבור לגבי תוצריו ודיוניו.

Open Data Protocol : להבדיל ממידע גולמי רגיל (כמו טקסט) הוא מידע שמחשבים יכולים בקלות יותר לקרוא, לעבד ולנתח.  
המידע הפתוח יאפשר למפתחי יישומים לפתח יישומי אינטרנט שיחשפו מגמות וייתן מידע רב ערך לאזרחים. דוגמאות מהעולם :

1. http://www.odata.org/producers
2. http://www.data.gov/
3. http://data.worldbank.org/country/israel
4. http://ivan-herman.name/2011/03/13/example-for-the-power-of-open-data%E2%80%A6/
5. http://www.rotterdamopendata.org/2010/08/good-uk-open-data-examples/

דוגמאות לנתונים שהמדינה משרדי הממשלה והרשויות יכולה לשחרר:

1. תחבורה - נתוני תחבורה ציבורית (קווים , תחנות, תדירויות, שעות הגעה לתחנה, מיקום האוטובוס ועוד)
2. משפט - נתוני חקיקה, פסקי דין, נתוני זמנים ומיקומים, פסקי דין, קישורים לישויות המשפטיות
3. משרד האוצר - נתוני תקציב, תמיכות, מכרזים ועוד.
4. דיור - שכבת גושים וחלקות נתוני GIS.
5. ממשל - מידע סטטיסטי נרחב שיש לגופי הביצוע שלה
6. בריאות - נתוני בדיקות מים, כמות רופאים לפי אזור, מקצוע ודרגה ועוד, תחלואה לפי אזורים.
7. רשויות עירוניות - מידע על גני ילדים, מפגעים, חניונים ומחירם, תקצוב משלים לממשלה, תקנות, תקציב, מידע על דיור, מידע על רישיונות עסק, מידע על פארקים, אירועים וסטטיסטיקות.  

Open Data Protocol ייחודיי בכך שפיתוח אפליקציה למענו היא עניין פשוט מאד טכנולוגית שנתמך ע"י כל החברות הגדולות בעולם ולכן הוא זול במיוחד. הוא גם יוצר פתרון טכנולוגי שלא דורש פיתוח נוסף בעתיד במידה וקיימת דרישה לקבל את המידע בצורה שונה כי הוא מאפשר שאילתה דינמית על הנתונים לעומת הטכנולוגיות האחרות שקיימות בשוק ולכן לא דורש שינוי עתידי בממשק ומאפשר חופש מוחלט לצרכנים ולעסקים כאשר הדרישות שלהם ישתנו בעתיד (והרי טבעי שהדרישות ישתנו).

הצעה זאת מבוססת על הצעה של דרור רשף מאתר חכמת העם.