איך לחולל מהפכה בשעה בשבוע?

אחת השאלות הקשות שמטרידה אותי בפעילותי בעמותה לסדנת ידע ציבורי היא:
איך להגדיל את מעורבות הציבור כדי לחזק את השקיפות שאנו יוצרים?
הרי שקיפות ללא מעורבות היא חסרת משמעות.
השאלה היא איך לגרום לאזרח רגיל שרוצה לשנות להיות מעורב ללא הפיכתו לאקטיביסט שמקדיש לכך את כל יומו?
את הרעיון קיבלתי ממושג "אם טובה דיה". הרעיון מתחיל בתובנה שהפער הגדול נמצא דווקא בין האדישות, הציניות, חוסר האמון והניכור ובין הצעדים הראשונים והקטנים שיוצרים שינוי, אם זו הפגנה שיצרה כותרות ואם זו עצומה ששינתה ותיקנה חוקים.


הרעיון שלי מגשר על הפער הזה בעזרת מציאת משימות קטנות פשוטות למימוש שצריך לבצע אותן בצורה סדורה שעה (עד מספר שעות) בשבוע ושהן מחוללות שינוי שאחרים מהקהילה נעזרים ומסתמכים עליו, לכן חשבתי איזה משימות בכנסת פתוחה קיימות בנידון, ובהמשך מופיעה הרשימה שלי.



השאלה שנשאלת ע"י האזרח שרוצה לתרום היא איך הפעולות שהוא עושה עוזרות ומשפיעות על משהו?
תשובה אחת היא שכל אחת מהמשימות הללו מאפשרות לעקוב בעזרת כלי האג'נדות שלנו על הח"כים ויכולה לאפשר לעורך אג'נדה חדשה לבחור את החוקים הנדרשים לטיפולו, למשל בנושא החינוך.

תשובה אחרת היא שהתיוג מאפשר לאזרחים לדעת להתמקד בנושאים שמעניינים אותם מתוך אלפי הצעות החוק ושאר הנושאים הרבים, וזה חשוב מאד ואין כלי מיחשובי שעושה זאת טוב כמו בן אנוש. 

• תיוג חוק - כשעה עבודה

• קישור בין חוק והצבעה עליו  - כשעה עבודה 

• תיוג הצבעת חוק - כשעה עבודה
• תיוג ישיבות ועדה - בין שעה למספר שעות עבודה
• הוספת מידע נוסף והערות לישיבות ועדה - מספר שעות עבודה
• ניתוח חוקים ושליחתם לאג'נדה המתאימה - מספר שעות עבודה   

• לצורך הוספת הסברים לאתר למשתמשים חדשים, יש לייצור צילומי מסך ולסמן היכן כדאי להוסיף סימן עזרה

אז נסו אתם לעשות את מההפכה בשעה לשבוע :)






נ.ב 
סתם בשביל להראות את יכולות רכיב ה-embed מאתר תקציב פתוח ובשביל לאתגר את יאיר לפיד שמחפש את הכסף... תסתכלו טוב ותגידו לי כמה כסף צה"ל מוציא באמת ללחימה? והאם הכנסת באמת מאשרת זאת?

צדק חברתי בחינם

אלון אנתין, ועדת הכספים, 6/12/2011, בנושאים:

הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס'' 42), התשע"ב-2011

שינויים בתקציב לשנת 2011

ציון הכנסת את יום זכויות האדם הבינלאומי, היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והיום הבינלאומי למניעת האובדנות.

היום עשיתי את יום המילואים השני שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בשלושה דיונים, לצערי הם לא הוקלטו.

נוכחות לדיון הראשון

ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) 10:20, ח”כ זבולון אורלב 10:30,ח"כ מגלי והבה 10:09, ח"כ ראלב מג`אדלה 10:20, ח"כ רוחמה אברהם בלילא 11:10, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום 10:25 ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים, נציגים בכירים של לשכת רואי החשבון, נציגים בכירים של לשכת ארגוני העצמאים, נציגים בכירים של לשכת עורכי הדין, נציגים בכירים של לשכת יועצי המס ועוד.

הדו"ח לדיון הראשון

הדיון החל באיחור של 20 דקות שגפני שילם עליו לאורך כל היום ובמיוחד בסופו.

התיקון הנ"ל מדבר על מספר סעיפים בינהן חשבוניות דיגיטליות, ודיווחים רבים אחרים שאמורים להקל על רשות המיסים ולהקשות על העלמת מס לטענת רשות המיסים.

הדיון החל במחמאות של גפני לועדה ולעיתונאי צבי לביא על השינוי שהועדה עשתה כנגד דרישות המיסוי של ועדת טרכטנברג (יונתן מהמשמר החברתי כתב על זה) הדיון התחיל כדיון טכני בהסבר מקצועי של נציגת רשות המיסים וריצה את גפני ברגע שהוא הבין שהתיקון לחוק מקל על העסקים הקטנים (כי הוא מקל על הוראות החוק המקורי).

העניינים התחילו להסתבך ברגע שכל הנציגים הבכירים התפרצו לדברי הנציגה וטענו להטעיות ובורות, גפני התקשה להבין מדוע הלך הרוח הלוחמני שלהם ובכלל למה הם מתעצבנים כי להבנתו הם הולכים להרוויח עוד עבודה בגלל החוק, הם טענו שיש להם השגות רבות על התיקונים שיגרמו לקריסה של עסקים בישראל ושהתיקון כלל לא ישיג את מטרתו המוצהרת אלא רק יקל את העבודה על רשות המיסים.

קיבלתי מהם מספר ניירות עמדה משכנעים ביותר (לשכות להב,עו"ד,רו"ח,יועצי מס).

לגפני הספיק הזמן הקצר הזה כדי להצהיר לפרוטוקול מתי הוא מזהה שישנה בעיית אמת וזה המקרה והוא ביקש מנציגי רשות המיסים לשבת עם הנציגים המכובדים עוד באותו שבוע ולהגיע להסכמות אם לא הועדה תיאלץ להיכנס בעובי הקורה.

ראוי לציין שהח"כים עצמם כבר ידעו על מה מדובר אפילו כאלה שהגיעו בסוף הדיון היו בסוד העניין, כמו כן גם רשות המיסים שלטו בחומר. למעשה אם כולם בעלי כוונות טובות ומקצוענים איך התוצאה כל כך גרועה? למה החוק הגרוע הזה בכלל חוקק? ולמה רק עכשיו נדרשים לו הקלות?

הטענה שלי היא שהמצב העגום הנ"ל נובע מחוסר בשקיפות ברמות רבות ושניתן לשיפור בקלות ע"י:

1. שקיפות של זמן הועדה ונושאיה בממשק אינטרנטי פתוח כמו של כנסת פתוחה שיאפשר להעלות ניירות עמדה מראש, של הממשלה ושל נציגי הציבור, כך החכ"ים והציבור יוכלו לקרוא תקציר מנהלים לפני הישיבה.כאמור ניתן לקבל הדרכה מכנסת פתוחה כיצד לשתף את פגישות הועדה עם הציבור בחינם.
2. נושאים מורכבים שהחכ"ים חשים שחסר להם מידע צריכים להעלות לאתר שיתוף הציבור ולקבל ניירות עמדה מקצועיים ע"י עיקרון של חוכמת ההמונים בחינם.
3. פיתרון החוסר בתקצירניות (12*5*5000*7= 2.1 מיליון ש"ח לשנה) שמונע פרסום מהיר של פרוטוקולים, משמע יתאפשר פרסום שלהם עוד באותו יום.

נוכחות לדיון השני
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) , ח”כ זאב אלקין,ח"כ מגלי והבה , ח"כ ראלב מג`אדלה,ח"ב אורי יהודה אריאל, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ דוד אזולאי ועוד נציגי ממשל רבים ובעיקר רפרנטים מהאוצר.
הדו"ח לדיון השני
הדיון החל באיחור של של כ-40 דקות והיה עמוס בהעברות תקציב לשנת 2011, כי ידוע שבארגונים רבים בסוף השנה ישנם תקציבים רבים שפתאום נזכרים לנצלם או לתת אותם במתנה למשרד אחר.
בהעברות תקציב הנ"ל הועברו יותר מ-665 מיליוני שקלים, כל זה בוקר ע"י הכנסת בשעה וחצי בלבד שמתפקדת כמעיין דירקטריון של הממשלה.

החכ"ים התקילו את נציגי הממשלה פה ושם ודרשו הסברים ארוכים יותר ע"י אנשי המקצוע ואף לא אישרו העברות עד שלא קיבלו תשובות שהשביעו את רצונם, לא כל העברות אושרו בגלל קוצר הזמן.
חלק מהכספים לא הועברו בגלל הסכמות כאלה ואחרות וחלק בגלל אי קיום הסכמים כאלה.

היה ניכר שהחכ"ים לא מרוצים מרמת הבקרה שלהם ומהתשובות של נציגי הממשלה אבל אין להם כלים או זמן כדי לרדת לדקויות של הסעיפים.

פה בדיוק קיימת הבעיה, כל חולשתייה של הכנסת כגוף מבקר צצים בישיבה מעיין זאת, פה מופיע כוחה האמיתי של הכנסת ביכולתה להפריע לממשלה לפעול ולכן כמובן ועדת הכספים כל כך חשובה, למעשה זהו היום הכוח היחידי של הכנסת.
והמצב הוא שהכנסת לא מסוגלת למעשה לפקח ולבקר על הממשלה בגלל חוסר בכלים, שיטות, משאבים וזמנים.

למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.
לכל מי שתוהה איך זה יעזור, דמיינו את אתר תקציב פתוח כאשר הוא מתעדכן לפני האישור העצמו, למשל נבחר סעיף כלשהוא כגון :  המדינה (00)  > שיכון (0070)  > הלוואות לרכישת דירה (007009)  > ותיקים חסרי דירה (00700903)  > אשראי מסובסד (0070090304) ונדמיין שלגרף תתוסף עוד נקודה שתצביע על השינוי הרצוי ע"י הממשלה ויהיה מקום להוסיף ניירות עמדה, הרי אני חוזה חיסכון של 27 מיליון שקלים בשנה הבאה לפי נוסחת האוצר של החיסכון הצפוי מהוספת שקיפות למשרד הביטחון (2/48 = 0.041) אם נשליך זאת על כל התקציב, פחות החובות ותקציב הביטחון נחסוך כ-9 מיליארד שקלים ממעבר לתהליך תקצוב שקוף יותר.
אני אפרט שתי דוגמאות לחזק את דברי:

1. אחת מההעברות הייתה תוספת תקציב של כ-20 מיליון ש"ח למערכת תוכנה בשם אביב, אפילו לחכ"ים הלא מקצועיים בתחום זה נשמע מוזר והם דרשו להביא את מנהל הפרוייקט שיסביר להם יותר על המערכת, אני יכול להבטיח לכם בתור מישהו מהתחום שברגע שסעיף כזה יעלה לאינטרנט, יהיו מספר ניירות עמדה של מתחרים מהתחום שיפרטו את כל הכשלים של המערכת ואיך ניתן לחסוך כסף ומשאבים למדינה, לאחר הביקורת הציבורית שתתקבל מהמתחרים, האחראים על המערכת יבקשו רק את מה שהם חייבים ויאלצו להוסיף תקציר מנהלים, לפרט את המדדים שמראים את הצלחת המערכת ומסמך גאנט שמראה את לוחות הזמנים והחריגות מהפרוייקט, ברור מאליו שאם במקרה קרה עד היום (אפילו בטעות לא שאני רומז משהו) שהמספרים לא נבדקו, או ביקשו יותר כספים מהנדרש בשל חוסר בבקרה, זה יקרה הרבה פחות.
2. אחת מהעברות הייתה העברה של 989 מיליון שקלים לחברת עמידר (אולי לא שמעתי נכון) עמלה על מכירת דירות לחמש השנים האחרונות לפי הסכם מ-2004, מרוב שזה היה חריג אפילו לא הכנסתי זאת לחישוביי, קל לדמיין שפרסום היה גורר הסברים טובים יותר על הסכום הנ"ל ומקורו.

אני חושב שעל הכנסת גם לעודד את משרדי הממשלה למלא ולאכוף את החלטת הממשלה בנושא השקיפות כדי לשפר חסמים ממשלתיים ולהפוך את משרדייה השונים שקופים אחד לשני ולציבור. 


כאמור למזלנו הפתרון הינו פשוט, יעיל ביותר והכי חשוב חינמי - על הועדה לדרוש את פרסום חוברת ההעברות והסעיפים התקציבים באינטרנט משל לאתר שיתוף הציבור מוקדם ככל האפשר (לפחות שבועיים) לפני הדיון הרלוונטי, אחרת שלא תאשר את ההעברות.

נוכחות לדיון השלישי
ח”כים שהשתתפו בדיון הראשון: ח”כ משה גפני (יו”ר) שיוחלף ע"י ח"כ ציון פיניאן, ח”כ אברהם מיכאלי ועוד נציגים רבים מעמותת בשביל לחיים, נציג של האבות הגרושים ורפרנט של משרד הבריאות.
הדו"ח לדיון השלישי
הדיון היה דיון קשה ומרגש, ח"כ מיכאלי החמיא לגפני, מדבר על הסטיגמה הקשה של נפגעי נפש, ועל כך שאף אחד מהממשלה לא עושה זאת, רק עמותת בשביל החיים וליצמן וגפני בשיתוף עם הגויינט שהובילו את משרד הבריאות לכך.
מיכאלי מדבר על תוצאות מדהימות, צה"ל הוריד את נתוני ההתאבדויות בצורה מרשימה. מתברר שהיקף התופעה נרחב ומדובר על לפחות 400-500 איש בשנה (כמספר ההרוגים בתאונות דרכים). הפיילוט המוצלח עלה רק 37 מיליון ש"ח לשנה.
יוסף וויס (אחד המתנדבים) מספר על החיסכון בהשקעת תכנית המניעה, ומספר איך הוא הפך לסוכן שינוי, הם דורשים תקציב עכשיו.
היו"ר הנוכחי (ציון פיניאן) מבקש ממשרד הבריאות לשבת עם משרד האוצר ולהשיג את הסכום הנדרש, תוך שבועיים, הרפרנט אומר שמדובר בכספים של משרד הבריאות ולא באחריותו, פיניאן דורש את הכספים או שהם לא יעבירו לו כספים בישיבת ההעברות הבאה.

נציגי הארגונים מספרים על הכאב וההצלחות, מרגש וכואב עד מאד ואפשר לראות שהח"כים נקרעים מהרצון לעזור ומוכנים להוציא כסף מהכיס הפרטי שלהם כדי לעזור לעמותה.

צדק חברתי משמעו סדר עדיפויות שונה. 

איך נקלעתי לדילמה של הימין לגבי המחאה?

ביום שבת הקרוב ישנה הפגנה של המחאה ופעם ראשונה שאני בדילמה אם להצטרף או לא.

כמו שתיאר טל ירון בבלוג שלו את השערותיו לסיבות שהימין והדתיים לא הצטרפו למחאה, כך אני מרגיש.
כרגיל אני לא מסכים עם ראשי המחאה והפתרונות שהם מציגים, אני גם חושד במניע שלהם, אבל עד היום העמימות שלהם הייתה במקום ובעצם דחפה לדוח טרכטנברג.

החזון שלי היא להגביר את מעורבות האזרחים, להגדיל את השקיפות במדינה, ולוודא שדוח טרכטנברג ממומש כולו.
בתור אחד מאלה (כנראה לא מהרבים) שקרא את הדוח והגיב על חלקים ממנו, הגאונות שאני מצאתי בדוח, נובעת מכך שהוא יצירה ניהולית מרשימה, הדוח נכתב בעזרת פקידי ממשל והוא מציג שינוי אדיר בממשל שהם הגדירו אותו ולוקחים עליו אחריות, ולרגל המצב העגום של יכולת המשילות של הממשלה זהו הישג אדיר.
הסיכוי שהשינוי יצא אל הפועל כך עולה בעשרות מונים, הלחץ הציבורי צריך לוודא שהדוח מבוצע כולו בעיקר החלקים שקשורים לשילוב של חרדים והערבים בעבודה ובלימודי ליבה.

[עדכון] בזכות שטייניץ נעלמו לביטוח הלאומי 2.5 מיליארד ש"ח ועוד שורה קלה למימוש בדוח טרכטנברג התעופפה לה - המלצה 4 – העלאת חלק המעביד בתשלומי הביטוח הלאומי

ועכשיו נראה מה הן האפשרויות שפתוחות בפניי:
אני יכול לבוא עם שלט "בעד מימוש מלא של דוח טרכטנברג", המחאה הצטיינה עד היום בהכלת קולות שונים, אם כי כרגע ראשי המחאה ממש מתנגדים לדעתי, האמת שיכול להיות שזה גם יבלבל את סוקרי המחאה שיתהו כמה עוד מפגינים באו עם תמיכה בדוח אבל ללא שלט.

אני יכול גם להישאר בבית, ואז נניח ויגיעו רק 30000 להפגנה ביום שבת, האם הממשלה תגיד: "המחאה נגמרה, אפשר למסמס את הדוח המציק הזה", או "נהדר, תומכי הדוח נשארו בבית ולכן אנחנו נאיץ את מימושו".
ואולי יגיעו 100000 להפגנה ביום שבת, האם הממשלה תגיד: "המחאה ממשיכה, חייבים לשנות את הדוח המציק הזה", או "נהדר, תומכי הדוח מפגינים ולכן אנחנו נאיץ את מימושו".

בעיה.

נראה לי שאבוא עם שלט גדול :) נראה אם הקשבה היא רק סיסמה.



נ.ב
לאחר התערבות על 2 בירות על כך שיבואו פחות מ-20000 איש להפגנה (זוהי תחושתי) קראתי שכמות האזכורים בפייסבוק דומה להפגנה האחרונה של ה- 400000 בכיכר המדינה, ומכיוון שהתקשורת ירדה מהסיקור העודף ועברה לסקירה בקושי, נוכל לחזות מה הוא הכוח האמיתי של אמצעי המדיה האלטרנטיביים לעומת המיינסטרים, כך או כך יהיה מעניין...
אני בכל מקרה ממשיך בתוכניותי לשנות את המצב, וביום רביעי 2-1-2011 אני אהיה נציג של המשמר החברתי בוועדת הכספים, יהיה מעניין :)

בעיית המשילות ופתרונותייה הרבים והמסובכים שלה

"אני אומר לך, יש רק בעיה אחת במדינה..." בדרך כלל דיאלוג כזה שמתחולל עם נהגי מוניות (או סתם כאלה שנתקעו איתך בתור למשרד הפנים) אינו מבשר דיון מרתק במיוחד.

אבל אני מחכה לנהג מונית שיגיד לי, "הכל בגלל בעיית המשילות, אם היינו כמו האמריקאים הכל היה נפתר ברגע."
ואני אתעורר מהרהוריי ואשאל אותו לדוגמה כדי לבטל במחי יד את ניצוץ הסקרנות, ואז הוא יפתיע אותי עם ציטוט של ד"ר גדעון בן-דרור, סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי - על הפחתת הביורוקרטיה כיעד לאומי.

אני כולי אזדקף ואשאל אותו למקרה בעייתי שהוא זוכר לאחרונה, הוא כמובן יצטט לי את הגיחוך בכך שנתניהו כשל במאמציו לאשר בממשלה את דו"ח טרכטנברג.
הוא גם יוסיף מספר קישורים של הרצאות וספרים:

1. גישות מחקריות לקריסה ממשלתית
2. התוכנית לתיקון שיטת הממשל נמסרה לצוות טרכטנברג 
3. בעיית המשילות בישראל - המכון הישראלי לתכנון כללי
4. המערכת הפוליטית הישראלית: בין משילות לקריסה

אני ארד מהמונית מסוחרר מהמידע ומהחוויה ההזוייה ואזכר בכך שתמיד חשבתי לטעון כנגד אנשי מדינת הרווחה שהבעיה היא לא רק חוסר בתציבים לממשל אלה חוסר היכולת לנהל תקציבים כדי לתת שירות טוב לאזרח.
כאשר הדוגמה הטובה ביותר לכך היא התנהלות הרכבת, בשנים האחרונות הרכבת קיבלה תקציבי ענק של 20 מיליארד ש"ח ויותר שכמובן לא הניבו את התוצאות הרצויות וחמור מכך רבים כמו בגלובס ומבקר המדינה טענו זאת לפני שנתנו להם את התקציבים הנ"ל.
מנגד יש לי דיונים עם חברים ניאו ליברלים שטוענים שכל הבעיה היא הריכוזיות של המונופולים גם של ועדי העובדים וחוסר ברגולציה עליהם, גם להם אני נותן כדוגמה את המקרים שדרור לישראל תמיד מוצאים על חוסר מימוש התקציבים של הממשלה, הם טוענים שזה בגלל שהאוצר חונק את התקציב, אני טוען שזה בגלל שהם פשוט לא עומדים היעדים שלהם.
דוגמא שקרובה לליבי גיליתי לאחרונה בעקבות הצעה לסדר בכנסת פתוחה : צהרונים לילדים בגיל הרך – פיקוח ועלות, מדובר על מחקר שמנסה להבין מדוע החלטת ממשלה מיוני 2005 על סבסוד ילדים השוהים בצהרונים ויישום החלטות הממשלה בעניין זה לוקה בחסר למרות שתקציב האגף המיועד לצהרונים עמד על 230 מיליון ש"ח בשנת 2011.
אני אצטט מהמחקר "הבסיס לסבסוד שהותם של ילדים בצהרונים ניתן בהחלטת ממשלה 3689 מה-5 ביוני 2005, בעניין תכנית המיסים הרב-שנתית. אחד מסעיפי ההחלטה עסק בשילוב אמהות במעגל העבודה, ונקבע בו כי תקציב אגף מעונות יום ומשפחתונים יגדל בהדרגה בשנים שלאחר ההחלטה לצורך מימון שירותים שונים, לרבות סבסוד צהרונים ומועדוניות לילדי הורים יחידים עובדים ולילדים להורים ששניהם עובדים במשרה מלאה, תוך מתן קדימות ליישובים בעלי עדיפות גבוהה במסלול תעסוקה המופעל על-ידי המשרד"
ברור לכל שמדובר בצעד ראוי אבל שימו לב לביצוע הכושל ושוב אצטט מהמחקר "בשל הגידול הקטן מהצפוי במספר הילדים המסובסדים, מרבית התקציב שיועד לצהרונים לא נוצל: לפי הערכות משרד התמ"ת, בשנת 2011 ינוצלו בסה"כ כ-100 מיליון ש"ח מתוך התקציב שיועד לצהרונים, קרי שיעור ניצול התקציב נמוך מ-50%."


ולכן ברור שגם אם נשנה דיסקט לכל אחת מהשיטות גם נשפוך כספים (שלא ברור מקורם לפי גישת מדינת הרווחה) וגם אם נפריט מכל הבא ליד ונחזק את הרגולציה, בכל מקרה נישאר עם אותה בעיית משילות שהיא צוואר בקבוק לכל גישה שנתקן, אז מה עושים?

שאלה טובה :)

חשבתי לנסות להציע להקים גוף "ממשלה פתוחה" שיבקר את הממשלה כמו אתר כנסת פתוחה ועל משקל היוזמה של "המשמר החברתי - החורף לא עוזבים את הכנסת", גוף כזה יוכל לפעול במקביל ובשיתוף עם המשמר החברתי כאשר הוא יימשוך אליו את כל אלה שלא רואים ב"מדינת רווחה" ותקציב חברתי את מטרתם, אבל מבינים שמעורבות חברתית לא אלימה ושיתופית מחזקת את הדמוקרטיה ואת ישראל.

יעדים מיידיים (רובם מעופרי) צריכים להיות הגברת השקיפות גם לא דרך הכנסת:

1. פרסום פרוטוקולים מלאים ומידע על הצבעות של נבחרי ציבור בועדות שרים ובוועדות פרלמנטאריות, תוך דקות אחדות מרגע זמינותם של הנתונים. 
2. האותיות הקטנות: פרוטוקולים מלאים - כל חומר שהוצג בישיבה (מסמכי רקע ומצגות), וכן תמלול מלא של הנאמר בה; כל הנתונים יפורסמו בפורמט שאינו קנייני, וכזה שמפריד בין עיצוב הנתונים לתוכנם. 
3. הצגת הלוז של ח"כ שמוכנים לכך ובניית מדד בכנסת פתוחה שמוודא מהלוז נוכחות בוועדות המתאימות
4. קישור בין סעיף תקציבי להחלטות ממשלה וועדות (כנראה ייפתר בעזרת סעיף 2)
5. שקיפות בקרה ומעורבות של הציבור.

מה אתם אומרים?

אבשלום בן צבי הציע בתגובתו לשאלתי החצופה מתווה פעולה:
א. שקיפות פעולה, ומעקב אזרחי פעיל בדומה למה שציינתי ברשומה.
ב. הקמה מחדש של אגפי התכנון במשרדי ההממשלה שעשו עבודת מטה מקצועית עבור השרים ואספו נתונים שאיפשרו לתכנן מדיניות (מומלץ לקרוא יותר אצל תמר בן יוסף), ובאופן כללי תקצוב ותקנון מחודש של המשרדים, בצורה שתאפשר להם פעולה.
ג. ביטול כלל ההוצאה והגמשת התוכנית לצמצום הגירעון, וקיום דיון בממשלה שבו היא תקבע ביחד את גודל התקציב והחלוקה לסעיפים (ולא תקבל אותם כנתונים מראש ממשרד האוצר). ניהול מדיניות תקציב ע"י הממשלה תגביר את היכולת של המשרדים לנהל משהו, כלומר למשול.
ד. ביטול חוק ההסדרים, כך שחקיקה תעשה דרך הכנסת ולא דרך משרד האוצר.
ו. הרחבה של ההשכלה הכלכלית וריבוי הדיעות והכלים גם לפקידי משרד האוצר.
ז. חיזוק מתמיד של דרגי הביניים הדמוקרטיים: מפלגות, ארגונים, שלטון מקומי ועוד ועוד.

הרעיונות של אבשלום הביאו לרעיונות הנ"ל:
1. רעיון לארגן בשיתוף המשמר החברתי הכנסת ופקידי האוצר, הרצאות של פקידי האוצר במבנה הכנסת (דיברתי עם מישהי מהם על הרעיון) על מבנה הממשלה התקציב והיכולת של החכ"ים לייצור שינוי בר קיימא בישראל, וכך גם לשלב את הרעיון שלך לעשות גם הרצאות לפקידי האוצר של גישות מקצועיות מנוגדות לדעתם ומנומקות היטב מתוך שיתוף פעולה ומקצועיות (תמר בן שלום נראית לי מרצה מתאימה).

בחירה ומימוש סדר העדיפויות, הדבר המאתגר בעולם.

אשתי תמיד אומרת לי שיש לי בעיה קטנה של סדר עדיפויות, בתור אזרח עובד עם שני ילדים, נאלצתי שוב להסכים איתה (כמו תמיד) לאחר שהייתי בקונגרס החברתי הראשון הבנתי שישנם מספר רב של נושאים שחשוב לי לקדם:

1. להוביל מהלך מעשי להגדלת מקורות השקיפות במדינה כדי לייצור נחשול של מוקדי שקיפות שייתרמו לפיתוח עסקי וחברתי סביבם, בשיתוף עם הממשלה ואנשי כנסת פתוחה. 
2. להיות שותף במשמר החברתי כדי לחזק את כנסת פתוחה ואת שקיפות הציבור.
3. להגדיל את מעורבות הציבור בקהילה, לחזק סולידריות בין קהילות ולבנות מחדש את אמון העם בממשל.
4. להיות פעיל באתר כנסת פתוחה
1. פירסמתי הצעה לסדר בנושא הוספת מדדים כמותיים לחוקי הכנסת
2. פירסמתי הצעה לסדר בנושא שקיפות בת קיימא
5. לייצור אגנדות באתר כנסת פתוחה לפי נושאים:
1. "עידוד התחרות והחלשת הריכוזיות"
2. "עידוד שקיפות בת קיימא"
3. "שימוש במדדים ותקנים מובילים בממשל"
4. "שיפור יכולת המשילות"
6. לייצור מנגנון שיקשר וירכז בין כל היוזמות והאתרים (בשביל זה התחלתי את הבלוג)
7. להקים מנגנון שירחיב את משמר המועצה לכל הרשויות המקומיות
8.  לעניין אחרים ביוזמת "ממשלה פתוחה" על משקל היוזמה של "המשמר החברתי - החורף לא עוזבים את הכנסת".

וכל זה בשעות הפנאי שלי...
בעיה :)

להרחיב את מעגלי השיח

תחושת הדחיפות של השינוי הנדרש במדינה עלתה בקצב מעריכי בשנים האחרונות וממשיכה לעלות ככל שאני מרחיב את הידע שלי בממשל, פוליטיקה ואקטואליה.

החשש שלי מ"הכיוון הלא טוב שהמדינה הולכת אליו" הפך לחרדה איומה שלילדי כבר לא יהיו שותפים לדרך, שלא יהיה מישהו שישלם איתם מיסים ובעיקר שהם יהיו תת שבטים חלשים יותר ופרודים יותר ככל שיעבור הזמן שמובלים ע"י ממשל שלא נגמל מאי-אמירת אמת.

העובדה היא שרבים חושבים שהמצב רע אבל הם מוצפים בכל כך הרבה דברים לא תקינים, או שהם נעמדים מול דבר אחד כל כל כביר שאין הם מרגישים בעלי יכולת להשפיע, למעשה הם כל כך פוחדים לנסות שהם ישקיעו מאמץ אדיר לשכנע גם את אלו שמנסים להאמין בשינוי או לפעול כדי לייצור אותו.

השאלה המשמעותית לדעתי, היא איך אני יכול להגביר את רמת המעורבות, הסולידריות, השיתוף והערבות ההדדית של כולנו ולייצור את האמונה והיכולת שבכוחנו לשנות, הפתרון שלי הוא המהפכה העגולה.

מכיוון שהזמן עובר ואך אחד לא מממש את המהפכה העגולה. אני נאלץ לקחת עול זה על עצמי, המהפכה נולדה מתוך אירוע 1000 שולחנות אבל ישנם מספר הבדלים מהאירוע של 1000 שולחנות לבין המהפכה העגולה:

1. חזון המהפכה העגולה הוא להגביר את רמת המעורבות, הסולידריות, השיתוף והערבות ההדדית של כולנו ולייצור את האמונה והיכולת שבכוחנו לשנות (והכל חייב להיות מדיד).
2. אני לחלוטין לא כשיר לעשות זאת ולכן עלי לפשט זאת בצורה האופטימלית, להוזיל זאת ולהאציל סמכויות במידת האפשר. 

 בעקבות ההבדלים אלו מחשבותיי על הדברים שצריך לעשות לפי הסדר:

1. אני חייב לגבש צוות ראשוני של חלוצים כדי לייצור את המהפכה העגולה, להצטרפות היכנסו לטופס הזה.
2. אני צריך להשתמש במסמכי ההכנה שהוכנו לאירוע של 1000 שולחנות (הם היו מצויינים) ולאגור יוזמות בשלות באחד האתרים הקיימים היום, לשמחתי הם יצרו מסמך "איך להקים אירוע שולחנות עגולים"
3. אני חייב להוסיף סקרים על המיקום הרצוי, הזמן הרצוי, רמת שינוי המעורבות בעקבות האירוע ועוד.
4. אני חייב מישהו רציני ביחסי ציבור בשלב יחסית מוקדם, ועלי לנסות לשתף פעולה עם כמה שיותר גורמים, אפילו פוליטיים כל עוד הם יקבלו את החזון הבסיסי ואת חוקי המשחק (1000 שולחנות, ערבות הדדית, ח זה חינוך, השמאל הלאומי,רבנים למען זכויות אדם, מועצת ישע ועוד), כנראה שנצטרך לשכור חברת אבטחה מאיימת למדי כדי לסלק אלימות מהאירוע (כולל פעילים שמסלקים את חולדאי). 
5. אין חובה בשולחנות וכיסאות, אנשים יכולים לשבת על הרצפה (רובם לפחות).
   
6. אין צורך במסך ענק ומערכת הגברה, מיילים יספיקו.
7. אין צורך לערוך את כל חומרי הגלם, ולסכמם בשידור חי.
8. כדאי לבנות רשימה של מקורות מידע להתחיל איתם בשביל המעורב המתחיל...

 אז לדרך :)

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה (רבי טרפון)


לאחר החוויה המחזקת שעברתי גיבשתי לי תוכנית פשוטה לביצוע להקמת חברת המופת שאני חולם עליה :
1. התפקדתי לאחר שהבנתי איפה מוקדי הכוח הנוכחיים - הפריימריס של המפלגות הגדולות ואני מנסה לשכנע אחרים בכך.
2. לייצור ולשפר כלים לביקורת על נבחרי הציבור, כמו משמר המועצה, אתר כנסת פתוחה, תקציב פתוח ועוד
3. לחפש דרכים להגדלת המעורבות של הציבור בעניייני ממשלה והפוליטיקה בכלל ושיקום אמון הציבור בממשל ("המהפכה העגולה").

כרגע אני מעמיק בחלק השני בתוכנית שלי, ואני אפרט בתור סיפור מקרה את המחאה נגד "חוק גנים לאומיים תיקון - היתר לניהול גן לאומי". 
נחשפתי בפייסבוק לעצומה נגד ההפרטה, חיפשתי להבין על מה המהומה, אז חיפשתי באתר כנסת פתוחה את הצעת החוק המדוברת ואז גיליתי מספר דברים שלא מאפשרים לאזרח הסביר לבצע בקרה פעילה:
1. לא היה שום קישור לחוק המקורי.
2. לא היה שום הסבר סביר למהות תיקון החוק ומה הוא מנסה להשיג, הצלחתי בקלות למצוא את ההסבר כי מישהו אחר עבד על זה לא מעט ובגלל שהיה לו אינטרס פוליטי, אני תוהה מה יקרה שהחוק סתם יעזור לאיזה טייקון...
3. לא היה שום מידע נוסף שהייתי מצפה שיהיה, כגון תקציב נדרש, מחקרים רלוונטיים, מידע ממשלתי רלוונטי שעזר לח"כים להגיע להחלטה המושכלת וכדומה.

למעשה חוסר המידע מצביע שדווקא מתנגדיו הפוליטיים צודקים, כי ההסבר בתיקון לחוק "הרשות מתקשה לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת." לא נתמך בשום נתונים עובדתיים, שום דרישה לבדיקת הרמה הנדרשת או אפילו חזון לעתיד לאחר ביצוע החוק לא הופיע.

איכשהוא בחקירותיי הגעתי למחוזות של שערי הגיהנום עצמו בדיונים על הצעות לסדר לדיון נגד הקרן החדשה, משום מה לא מצאתי את הפרוטוקולים, מזל שמרץ עדיין קיימת, אחרת מי ישמור את הפרוטוקולים וישלם על האחסון?
וכך הגעתי לתובנה נוספת:

4. אין קישור בין הפרוטוקולים להצעות לסדר כך שדיון שעסק בעיקרו בהידרדרות הדמוקרטיה לשפל תיוג כ"מדיניות חוץ".

והנה כמה רעיונות שהיו לי בנוגע לקשר בין ח"כ ותוצריהם (החוק):
5. שיפור הקשר בין חוק ותקצובו (למשל לגבי חוק פינוי מוקשים), כל חוק צריך להיות מקושר לסעיף התקציבי שלו או למסמך המאשר של משרד האוצר, וכמובן קישור צריך להיות מהתקציב הקיים לחוקים עצמם.
6. הגדרת פרמטרים שיחדדו את הקשר בין ח"כ והצעות חוק שהועברו לקריאה שלישית, כדי למנוע ריבוי הצעות חוק ללא סיכוי לעבור, אנחנו כאזרחים רוצים לקדם שיתוף פעולה שמוביל להצלחה.
7. בדיקה של מדד הפירסום של חברי כנסת בתקשורת והצגת חריגות שמראות על רדיפת פרסום ולא על עבודה אמיתית (ישנה בעייתיות במדד הנ"ל שדורש בהחלט מחקר)
8. הוספת תיוגים של הקשר בין חזון המפלגה לחוקים.

מה שמדהים שאחרי כל זה עדיין אין לי שום מידע נוסף להחליט על ההשלכות של החוק, אלא רק עוד שאלות :

האם התיקון הוא רק לצורך היתר של הממשלה לתת לעמותה ימנית לתחזק מתחם שנוי במחלוקת?
אולי גם יש איזו משפחה שמחכה בפינה?
האם זה חוקי?תקין?מעצים? האם זה מוסרי בכלל שהמחוקק יתקין לו תקנות בשביל לתמוך ביקיריו הפוליטיים או תורמיו? האם הוא לא אמור לתמוך בציבור העכשווי או העתידי?
איזה חלום (באספמיה) יפה אם היה מוקם מנגנון שיקשר בין כל הצעת חוק לנהנים ממנה באופן ישיר ולחברי הכנסת בעבר ובהווה...

אני נשען לי לאחור ומנסה לדמיין את אתר כנסת פתוחה העתידי שכולל את כל דרישותיי, האם אז אדע להחליט אם לתמוך בחוק?ממש לא יודע, מזל שיש את TheMarker דבר אחד בטוח, ככה לא נראית חברת המופת שלי.

המהפכה העגולה

נפל דבר בישראל, באירוע הראשון של 1000 שולחנות עברתי חוויה חזקה שגרמה לי לפתוח את הבלוג הזה ולבחור בכוונה את השם הנ"ל מתוך ידיעה מלאה שאין כמעט מהפכות בהיסטוריה שהצליחו.
 

האירוע שבו התנדבתי כמנחה היה אמור לייצר 1000 יוזמות מעשיות לביצוע, אבל במקום זה אני גיליתי כלי נהדר לחיזוק בסולידריות והגדלת המעורבות של האזרחים שתופעל היטב בזמן הקצר ובתנאים קשים, כל מי שנכח באירוע הרגיש כמוני שאנו במו ידינו בונים את חברת המופת שלנו, וכל מי שנכח מוקיר למארגנים תודה על כך.
מבחינתי האירוע הוא מכונן כי המעורבות היא התשתית האמיתית שנדרשת כדי לעורר שינוי בר קיימא.
לפני האירוע הייתי פעיל יחסית (הפגנות, פייסבוק והרצאות פה ושם) והאמנתי\קיוותי\חששתי שהשינוי מהמחאה יקרה, לאחר האירוע קיבלתי חיזוק פנימי על גבול האמונה הדתית, הרגש של המשתתפים והרצון שלהם לסולידריות ולקיחת אחריות על המצב הוא ברמה רגשית מחזק בצורה שקשה לתאר, אני יודע עכשיו שהשינוי יקרה.

 אני חש צורך לשתף את התובנות שלי (בתמציתיות) לאחר בקשה של המארגנים מאיתנו המנחים לשלוח להם סיכום קצר ובו שני חלקים:

משוב – עד שלוש נקודות התיחסות להבטים מתודולוגיים , על הדרך בה התנהל המפגש ההכנות וכו'

תאור – תאור מן הזוית האישית שלכם (1/2 עמוד עד שני עמודים) של מה שהתרחש בקבוצה שהנחיתם (תהליך + תוכן). 

לדעתי חשוב להתמקד באירוע ככלי להדגשת היוזמה והתהליך האישי שכל אחד מהמשתתפים עובר ומתחייב לקחת על עצמו, הרבה יותר מהיוזמה הסופית, בשולחן שלנו רק לי ולאבנר היו תובנות מגובשות כיוזמה ושנינו לא הספקנו להציג אותה, אבל כל אחד (100% הצלחה) מהמשתתפים יצא עם התחייבות מעשית ותחושת התעלות שהתבטאו בהתחייבות להרחיב את הידע, להביא עוד אנשים לאירוע הבא, או להרחיב את הרשת החברתית של המשתתף.

אני למשל הבטחתי לחברי השולחן שלי 118 שאשלח להם לינקים על המחאה כדי שיוכלו להרחיב את אופקיהם ולהעשיר את הידע שלהם, ולכן הקמתי את הבלוג והוספתי קישורים רלוונטיים אליו.
 

על התהליך

אני השתמשתי בהנחיות הטובות של המארגנים בתוספת של עקרונות להגדלת האינטיליגנציה של הקבוצה.
אני אישית הקפדתי שכל משתתף יצהיר גם על הפן הרגשי שהשינויים שעליהם הוא חולם וחושב ייקרו כדי להפוך אנשים לשלמים יותר, אמיתיים יותר ובסופו של דבר עם יכולות אמיתית לייצור שינויי בעצמם ובסביבה.
הייתה לי בעייה קשה של זמנים:הפרעות קצת ארוכות מדי מצד המארגנים ומיעוט הפרעות מצד חבריי הקבוצה, למרות שגם למפריעים נתתי להתבטא ולפעמים התפתח דיון ספונטני, עדיין אני חושב שהנקודות החשובות הועלו והרגשות הקשורים אליהן, כמו כן טרחתי לחזור ולשקף נקודות שלא היו ברורות לוגית או רגשית.

הקפדתי לשמור על תרבות דיון ולתת לכולם להתבטא באופן שווה כי זהו המשתנה הראשון והמשמעותי לפי עקרונות להגדלת האינטיליגנציה של הקבוצה.

רצוי לציין לטובה שהתחלתי את הדיון באיחור ותוך כדי הכשרתי מישהי מהמשתתפות כמתעדת שרשמה בוורד את האירוע וגם השתתפה בו, ולמרות זאת הצלחתי מבחינתי במשימה בהצלחה מלאה, למרות שאין לי את כישורי ההנחייה שנדרשו יצאתי מאיזור הנוחות שלי והתגייסתי לאירוע, בסוף האירוע קיבלתי את המייל של כמעט כל האנשים (כדי לשלוח להם קישורים של מידע) וכולם יצאו עם מחוייבות פנימית להמשך הדרך ולהרחבת מעורבותם, אני חושב שעליכם להפוך זאת למטרה ולכמת זאת למדד, האם המנחה ואתם הצלחתם להגדיל מעורבות של המשתתף ובכמה?

על התוכן

כולם רצו שינוי של ערכים מתרבות תחרותית (הם קראו לזה קפיטליזם חזירי) לתרבות שמשתפת ומכילה ולא דורסת. כולם רצו לשים דגש על החינוך מבחינת ערכים, חשיבות ותקציבים. כולם רצו לחזק את הסולידריות החברתית ולהרחיב את הרשת החברתית שלהם, גם אם מדובר מיציאה מאזור הנוחות שלהם. כולם רצו להרחיב את הידע שלהם וחלק ניכר היו מוטרדים מהדיסאינפורמציה שיש ומכמויות המידע, הם היו שמחים לקבל "מדריך" לאיך קרה השבר שהוביל להיום. רובם היו מוכנים להודות שהם לא יודעים מה לעשות ואיך לפתור את המצב והיו מוכנים לשמוע אחרים ולהקשיב לדעתם. חלק אפילו לא ידעו להגדיר מה מטריד אותם אבל הם הרגישו חופשיים לשאול זאת. כולם שיוועו לשינוי ורצו להיות חלק ממנו ולייצור אותו, חלק התלוננו על הביטחון התעסוקתי הנמוך שצופה להם העתיד (סטודנטים לעבודה סוצייאלית).

לדעתי כולם עברו שינוי בשיחה, היה ניתן לראות זאת בהליכה המהוססת ובעיניים הבוהקות מלאות התקווה שלהם, ובדיבורים הקטנים שארעו לאחר האירוע.

דווקא יוזמות מעשיות לא יצאו מהאירוע, אבל אני משוכנע שהדבר דורש זמן, אני למשל דיברתי עם מתעדת של שולחן אחר לפני האירוע ושיפרתי רעיון שהיא מקדמת על תו תקן חברתי לעסקים בירושליים ופרסתי בפנייה את היוזמה שלי וקיבלתי פידבק.

המארגנים דיברו על כך שממעגלים רבים נשמעה הבקשה להמשיך ולהפגש על בסיס קבוע (למשל אחת לחודש) .
 

אני אישית משוכנע שאנו מחוייבים להמשיך (אולי אפילו כל שבוע) ולהתרחב לקהלים נרחבים, הציונות הדתית, החרדים, הערבים, ועוד.
אני אישית מוכן להתחייב להנחות בשבועות הקרובים גם במקומות כמו מיגרון בני ברק ועוד.הכלי הנהדר לחיזוק בסולידריות והגדלת המעורבות של האזרחים מחכה לשימוש ע"י כל העם שמשווע לתחושות האלה, הרבה יותר מאשר יוזמה כזאת או אחרת, השינוי בתודעה הוא המשמעותי ועל המארגנים להתייחס לזה כמוצר ולכבוש את השוק לפי פלחים, אין לכן מתחרים והקהל צמא למוצר שלכם (אני משוכנע שהתרומות הנדיבות תומכות בטענתי, ואשמח לשקיפות בעניין)

אני אישית (ורבים אחרים) מצפה ממכם להזמין ולוודא שרון חולדאי יגיע וישב כאחד האזרחים, עליכם לדאוג שזה יבוצע (גם אם נדרשים מאבטחים פרטיים ושוטרים) כי זה המבחן האמיתי שלכם כגוף מארגן לכיבוד האחר ולדוגמה האישית שלכם (אני דרך אגב חושב שהמעשה שעשה לפינוי הלילי במאהל הוא במקרה הטוב חסר רגישות ונבזי).


לסיכום אוסיף שאתמול דיברתי עם טליה גורודס ממחצל כיכר המדינה וסיפרתי לה על האירוע והיא שאלה אותי מה הוא החזון שלי לגבי אירוע כזה ומה אשאף להשיג, עניתי לה שלדעתי, צריך לשאוף שכל אזרח במדינת ישראל ישתתף בשולחן כזה לפחות פעם אחת ושנצליח להשיג את הגדלת המעורבות והבקרה בקרב הקהילה שלו ובמדינה ומוסדותייה.