‏הצגת רשומות עם תוויות הפרטה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הפרטה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

ככה לא בונים חומה

אלון אנתין, ועדת הכספים, 2/11/2011, בנושא: דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת  2010 ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2011, דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה לעובדי קבלן.

היום עשיתי את יום המילואים שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בדיון של הצגת דו"ח הממונה על השכר ל-2010.
זה לא היה דיון פורה במיוחד.
ח”כים שהשתתפו בדיון: ח”כ משה גפני (יו”ר), ח”כ זבולון אורלב,ח"כ מגלי והבה, ח”כ זהבה גלאון, ח"כ שלי יחימוביץ, ח"כ רונית תירוש, ח"כ אמנון כהן, ח"כ אלכס מילר, ח"כ ראלב מג`אדלה, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום, ח"כ זבולון אורלב שאינו חבר הועדה ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים ועוד.

הדו"ח
הדיון כלל הקראה של מצגת על הדוח הארוך וסיכום של הנתונים לפי מטרות היחידה שהוגדרו לה ע"י הממשלה והחוק, 
הדיון התחיל בצורה מבטיחה וכלל מחמאות של היו"ר לאנשי היחידה, על עבודתם המקצועית והשינוי שהדוח הזה גרם במגזר הציבורי, אחרי זה היה רצף של אמירות שהתקשרו למחאה החברתית ונעו בין דמגוגיות, סיפורים קשים ומקרים שחברי הכנסת התחברו אליהם אישית, היה ניכר בחברי הכנסת שהם הבינו שהנושא נמצא בסדר היום, ספציפית הטרידו אותם נושא עובדי הקבלן, הבדלי המשכורות לפי מגדר והעובדה ששכר מינימום (לכאורה) לא משולם לחלק גדול מעובדי הממשלה.

אבל כאן נגמרות רוב המחמאות, הרגשתי שהח"כים לא באו לחשוב איך אפשר לשפר את המצב, להערכתי הם לא שאלו שאלות שמראות על ידע מקצועי כלשהוא, הם לא הנחו את היועצים שלהם לייצור קשר עם אנשי המקצוע (חוץ מזבולון אורלב) איך לשפר את הנושא, הם זרקו לחלל האויר רעיונות בוסר למען העיתונות שאפילו הרעיונות הללו נעלמו ברגע שהיו"ר הציע שהם יגדירו הצעת חוק כדי לפתור את הבעיה.
חמור מכך הם בכלל לא הקשיבו לתשובות של אנשי המקצוע (לשלוש שאלות שהם כן שאלו), טענו שהם מגמתיות, בלי לבסס טענה כל כך חזקה, כאשר המידע קיים באתר האינטרנט של היחידה זה גובל בגסות ועלבון.

היחידה שהצליחה גם להשתלח בעובדי המשרד המקצועיים וגם לגלות ידע מקצועי הייתה
ח"כ שלי יחימוביץ, היא התחילה גל של עלבונות על אנשי המקצוע, לאחר שהיא הגדילה לעשות וטענה כלפי אילן לוין שהוא אחראי לכל תחלואי העובדים בארץ אבל שזה לא בגלל מבנה האישיות שלו אלא בגלל שהוא נציג אידיאולוגיה מסויימת.

רבותיי, ככה לא בונים חומה, אלה אנשי המקצוע שלכם, תכבדו אותם, תלמדו מהם, תשאלו אותם בצנעה איך אנחנו יכולים לנסות לפתור את הבעייה של עובדי הקבלן או של הבדלי המגדר, או כל בעיה שנראית לכם חשובה.
אם הבוסית שלי במגזר הפרטי הייתה מדברת אליי ככה פעם אחת, הייתי מסביר לה בדיוק במה היא הגזימה והולך בו במקום, ההסבר היחיד שלי לכך הוא שהעובדים המקצועיים (שלי הם נראו מאד מרשימים\ות) פשוט רגילים ליחס המזלזל הזה, אני לא חושב שבתור אדם ואזרח הדרך הזאת מקובלת עלי, להיפך.

אני מציע למשמר החברתי בשיתוף הישראלים למען דמוקרטיה לקבוע מפגשים שבהם אנשי המקצוע של משרדי הממשלה יציעו רקע כללי על בעיות עיקריות כגון עובדי קבלן ויציאו פתרונות מהעולם שלהם, אפשר ורצוי גם להביא אנשי מקצוע בעלי דיעה הפוכה מועדת ספיבק (רק כדאי לזכור מי הולך לבצע את הפתרונות המוצעים), במפגשים האלו צריכים להיות חברי הכנסת ועוזריהם שהדבר חשוב להם ונציג של המשמר החברתי שיראה מי מהחכ"ים לומד, אני מצפה מנציגיי בכנסת ללמוד והרבה, בשביל זה יש להם עוזרים וזמן פנוי. 

אני רוצה לציין לשבח את הגישה של ח"כ זבולון אורלוב ששלח את היועצת שלו ללמוד את הנושא, ואת היו"ר
משה גפני (יהדות התורה) שאמר ללוין "הפחתם את חוק שכר מינימום לחוכא ואיטלולא. נותנים פחות בשכר היסוד ומשלימים אחר-כך כדי לא לעבור על החוק. כוונת המחוקק היתה לתת שכר מינימום כבר מהיום הראשון לעבודה ולא להשלים באמצעות תוספות, שאינן נכללות בפנסיה של העובדים". בהמשך הודיע על קידום חקיקה לתיקון עיוותים בשכר.

אני מציין לטובה את היו"ר על הניסיון שלו לייצור שינוי, אבל חשוב להדגיש שגם הוא לא הקשיב לאיש המקצוע שאמר לו שהעובדים כן מקבלים את התוספות בפנסיה.
למעשה אף אחד לא שאל את השאלה היותר מטרידה מבחינתי איך יכול להיות שישנם עובדים שמקבלים שכר של 10000 ש"ח ועדין משלימים להם לשכר מינימום, אף אחד לא חולם אפילו לתקן את העיוותים האלו שהם בבסיס המחאה הזאת (לדעתי) ואני אצטט מועדת טרכטנברג
http://hidavrut.gov.il/content/4260
  "2. תחושת אי הצדק -
תחושה זו מורכבת כאמור משני נדבכים, החרפת אי השוויון בחלוקת הכנסות, ובנשיאה בנטל. בעשורים האחרונים צמחה בארץ שכבה דקה של מתעשרים אשר בעיניהם של חלקים נרחבים של הציבור מקורה לא בתגמול הוגן של כלכלת השוק, אלא בניצול לא מידתי של מונופולים, אוצרות טבע וריכוזיות ריאלית-פיננסית. זאת להבדיל מהתעשרות כתוצאה מיזמות וחדשנות טכנולוגית כפי שקורה בהיי-טק, הזוכה להערכה רבה ולא מזינה תחושות אנטגוניסטיות. כמו כן, התפתחה בארץ תרבות של ראוותנות אשר מאוד החריפה את תחושה האי צדק."


לדעתי גם נתב בנמל צריך לקבל משכורת שיוויונית (ופשוטה) יחסית לעובד במשרד הדתות, השיוויון לא נעצר במגזר הפרטי ובמונופולים המופרטים.
השתתפות בדיון: הדיון ארך כשלוש שעות. במהלך כל הדיון נכחו והשתתפו בו כמעט כל הנוכחים והוא התנהל ללא כל תרבות דיון מכבדת, קריאות ביניים של הח"כים והקהל ועוד, היו"ר ניסה בכל כוחו לייצר סדר בקרנבל אבל אף אחד לא שיתף איתו פעולה, היחיד שהדבר הפריע לו, חוץ ממני היה מגלי והבה (אם אני זוכר נכון).



לקראת סוף הדיון שאלתי שאלה בתור נציג כנסת פתוחה את אילן לוין לגבי המידע שהוצג כדי לברר אם קיים גם ממוצע חציוני ואם המידע הגולמי זמין בצורה פתוחה באתר האינטרנט, כך שכל מי שרוצה יוכל לבנות סיפור שונה מזה של האוצר ולפעול לשנותו, הוא ענה לי שהמידע קיים האתר, ואז גפני שאל אותי מה עמדתי לגבי הנושאים שעלו לדיון ונראה לי שהוא היה די מופתע שאמרתי לו שאין לנו שום עמדה ואנחנו בעד להנגיש את המידע גם לשלי יחימוביץ וגם לשר האוצר כדי שיוכלו להציג את העמדות שלהם.

חשוב לי לציין שמבחינתי אין כל בעיה שח"כ זהבה גלאון תכין מצגת אחרת על סמך הנתונים שהיחידה פרסמה ותפעל לחולל שינוי במקום הנכון, ככה עשו שתיל שבטוח לא מחזיקים באידיאולוגיה של האוצר, הם יצרו דיאלוג עם היחידה שהוסיפה לבקשתם חלוקה לפי מגדר, כך הם מהווים דוגמה ומופת לשיטת עבודה יעילה גם בחילוקי דיעות וגם הם חושפים שאם תקשיב לצד השני תשמע פתרונות מפתיעים אפילו מאילן לוין.

ושני דברים אחרונים לסיום, אני לא אשכח את החיוך של הכרת התודה של אנשי היחידה כאשר ח"כ זבולון אורלב הודה להם מכל הלב על עבודתם, וגם לא אשכח את ילדי הגן שעשו טיול בגן הורדים וצעקו ליד המאהל של המשמר החברתי "העם דורש צדק חברתי", אלו היו אירועים שחיממו את הלב.

חומר רקע בועדה
מצגת של הד"וח השנתי של הממונה על השכר
 http://hsgs.mof.gov.il/Documents/2010-11.pdf
המסמכים שהועברו לחכ"ים ע"י שתיל
http://shatil.org.il/sites/tzedek/gew/library/1320569427
חומר רקע נוסף
האתר (המרשים) של הממונה על השכר
http://hsgs.mof.gov.il/HomePage.aspx
 http://www.shatil.org.il/new-update/60169
http://shatil.org.il/sites/tzedek/gew/library/1320569427
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/166/728.html
http://www.haokets.org/2010/12/22/%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%AA/

יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה (רבי טרפון)


לאחר החוויה המחזקת שעברתי גיבשתי לי תוכנית פשוטה לביצוע להקמת חברת המופת שאני חולם עליה :
1. התפקדתי לאחר שהבנתי איפה מוקדי הכוח הנוכחיים - הפריימריס של המפלגות הגדולות ואני מנסה לשכנע אחרים בכך.
2. לייצור ולשפר כלים לביקורת על נבחרי הציבור, כמו משמר המועצה, אתר כנסת פתוחה, תקציב פתוח ועוד
3. לחפש דרכים להגדלת המעורבות של הציבור בעניייני ממשלה והפוליטיקה בכלל ושיקום אמון הציבור בממשל ("המהפכה העגולה").

כרגע אני מעמיק בחלק השני בתוכנית שלי, ואני אפרט בתור סיפור מקרה את המחאה נגד "חוק גנים לאומיים תיקון - היתר לניהול גן לאומי". 
נחשפתי בפייסבוק לעצומה נגד ההפרטה, חיפשתי להבין על מה המהומה, אז חיפשתי באתר כנסת פתוחה את הצעת החוק המדוברת ואז גיליתי מספר דברים שלא מאפשרים לאזרח הסביר לבצע בקרה פעילה:
1. לא היה שום קישור לחוק המקורי.
2. לא היה שום הסבר סביר למהות תיקון החוק ומה הוא מנסה להשיג, הצלחתי בקלות למצוא את ההסבר כי מישהו אחר עבד על זה לא מעט ובגלל שהיה לו אינטרס פוליטי, אני תוהה מה יקרה שהחוק סתם יעזור לאיזה טייקון...
3. לא היה שום מידע נוסף שהייתי מצפה שיהיה, כגון תקציב נדרש, מחקרים רלוונטיים, מידע ממשלתי רלוונטי שעזר לח"כים להגיע להחלטה המושכלת וכדומה.

למעשה חוסר המידע מצביע שדווקא מתנגדיו הפוליטיים צודקים, כי ההסבר בתיקון לחוק "
הרשות מתקשה לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת." לא נתמך בשום נתונים עובדתיים, שום דרישה לבדיקת הרמה הנדרשת או אפילו חזון לעתיד לאחר ביצוע החוק לא הופיע.

איכשהוא בחקירותיי הגעתי למחוזות של שערי הגיהנום עצמו בדיונים על הצעות לסדר לדיון נגד הקרן החדשה, משום מה לא מצאתי את הפרוטוקולים, מזל שמרץ עדיין קיימת, אחרת מי ישמור את הפרוטוקולים וישלם על האחסון?
וכך הגעתי לתובנה נוספת:

4. אין קישור בין הפרוטוקולים להצעות לסדר כך שדיון שעסק בעיקרו בהידרדרות הדמוקרטיה לשפל תיוג כ"מדיניות חוץ".

והנה כמה רעיונות שהיו לי בנוגע לקשר בין ח"כ ותוצריהם (החוק):
5. שיפור הקשר בין חוק ותקצובו (למשל לגבי חוק פינוי מוקשים), כל חוק צריך להיות מקושר לסעיף התקציבי שלו או למסמך המאשר של משרד האוצר, וכמובן קישור צריך להיות מהתקציב הקיים לחוקים עצמם.
6. הגדרת פרמטרים שיחדדו את הקשר בין ח"כ והצעות חוק שהועברו לקריאה שלישית, כדי למנוע ריבוי הצעות חוק ללא סיכוי לעבור, אנחנו כאזרחים רוצים לקדם שיתוף פעולה שמוביל להצלחה.
7. בדיקה של מדד הפירסום של חברי כנסת בתקשורת והצגת חריגות שמראות על רדיפת פרסום ולא על עבודה אמיתית (ישנה בעייתיות במדד הנ"ל שדורש בהחלט מחקר)
8. הוספת תיוגים של הקשר בין חזון המפלגה לחוקים.

מה שמדהים שאחרי כל זה עדיין אין לי שום מידע נוסף להחליט על ההשלכות של החוק, אלא רק עוד שאלות :

האם התיקון הוא רק לצורך היתר של הממשלה לתת לעמותה ימנית לתחזק מתחם שנוי במחלוקת?
אולי גם יש איזו משפחה שמחכה בפינה?
האם זה חוקי?תקין?מעצים? האם זה מוסרי בכלל שהמחוקק יתקין לו תקנות בשביל לתמוך ביקיריו הפוליטיים או תורמיו? האם הוא לא אמור לתמוך בציבור העכשווי או העתידי?
איזה חלום (באספמיה) יפה אם היה מוקם מנגנון שיקשר בין כל הצעת חוק לנהנים ממנה באופן ישיר ולחברי הכנסת בעבר ובהווה...

אני נשען לי לאחור ומנסה לדמיין את אתר כנסת פתוחה העתידי שכולל את כל דרישותיי, האם אז אדע להחליט אם לתמוך בחוק?ממש לא יודע, מזל שיש את TheMarker דבר אחד בטוח, ככה לא נראית חברת המופת שלי.