יום שני, 14 בנובמבר 2011

הדינמיקה של המחאה בישראל, ואיך לפעול לטובת עתיד מדינת ישראל

פוסט זה נכתב כניסיון הסבר לחבר על רשמיי, לאן המחאה הולכת ולמה היא לא תדעך, לאחר מכן כבר נדרשתי בפני עצמי לתקף את הניתוח ולהבין איך הכוחות שרוצים שינוי בר קיימא שיחזק את מדינת ישראל צריכים לפעול.

ראשית כדאי לתאר את המצב כפי שנראה לאדם מן הישוב באמצע נובמבר 2011, המחאה דועכת, העיתונות בקושי עוסקת בנושא, מחירי המזון עולים, המיתון בפתח ומחירי הדירות עצרו ואף ירדו בקצת.
מבחינת הממשל, החוקים להחלשת השמאל הביקורתי מתחזקים, בית המשפט מושפע פוליטית בבחירת שופטים ובעלי התקשורת המעצבנת והביקורתית (ערוץ 10) לקראת סגירה, כאשר האמירה ברורה לכל.
לכאורה הממשלה יכולה להיות רגועה, היא הצליחה להשתלט על המחאה ללא אלימות לפני הבחירות, הבעיה שאין דבר יותר רחוק מהמציאות בראיה שיטחית זאת.

ראשית הבעיה היא שהממשלה משוכנעת שהמחאה הינה פוליטית, נכון שהשמאל הלאומי החל אותה כחלק מהאסטרטגיה הלא מוסתרת שלו להחלפת הימין ונכון שנראה שזו עדיין מטרת מטה המאבק, אבל הבעיה היא שהמטה כמו השמאל הלאומי יכולים לגייס בין 5000 ל-20000 אלף איש (אידיוטים שימושיים בלשון מחפשי המהפכה הקומניסטית מתחת לפנס) להוכחה אפשר לראות את ההפגנה האחרונה ואת עצרת רבין, אז איפה כל ה-380000 שהיו בכיכר המדינה בהפגנת המיליון? שאלה טובה.
[הערה-רצוי לתקף טענה זאת בסקרי מחאה כאלה ואחרים]
חלק קטן מהם, כמוני פנו למצוא דרכים יעילות לשינוי המצב לאחר שנוכחו לדעת שהמטה והממשלה לא מחפשים את טובת ישראל אלא מימוש של האינטרסים הצרים שלהם, חלק רחב יותר פחות עוקב אחרי מימוש דוח טרכטנברג והוא מצפה בתמימותו לכך שהצהרת הממשלה על אימוץ הדוח תתחיל להתבצע.
העובדה שתתגלה לציבור הזה בסוף דצמבר היא שרוב הדוח לא יבוצע, הציבור הזה הולך להיות הרבה יותר כועס, כעס זה במקרה האופטימי ביותר יהפך להפגנות מחאה שידרשו מימוש מלא של הדוח, שאר האפשרויות לא טובות כלל לאף אחד, בכל התרחישים הדבר יביא להקדמת הבחירות, ולהפלת שלטון הליכוד ואולי אף להתחזקות קדימה שמתחילה להתאים עצמה לדרישות ציבור המוחים הרב (בין 15 ל-25 מנדטים).
אתם יכולים לשאול את עצמכם למה אני בטוח בכך כל כך, אז התשובה היא כי כל עוד מחירי קניית הדירה לא ריאלים ומחירי השכירות תופסים מעל שליש ההכנסה של משק בית (זו ההגדרה של הבנקים לפשיטת רגל של משק בית) תהיה מחאה שתלך ותחריף, מיתון ושאר החוליים של חוסר התחרות, המכסים והפרזיטיות של הועדים המחוברים רק יוסיפו שמן למדורה (ולא התייחסתי כלל למשבר המתמחים).
ברור לי (ולכל מי שיש לו רקע קל בכלכלה) שמחירי הדיור לא יכולים לרדת במכה וזה אף מסוכן למשק, אבל אני מאמין שאם הציבור והקבלנים היו רואים שינוי שיעשה לאורך זמן וברצינות יאזן בין הביקוש וההיצע, הם היו נהפכים חלק מהתהליך ומחזקים אותו בהדרגתיות.

ולכן השאלה החשובה בעיני שלי היא: מה כדאי לכל מי שרוצה בטובת עתיד מדינת ישראל לעשות:
הליכוד-הוא צריך להעביר את הדוח כמקשה אחת ולמנוע את נטישת הפקידות המקצועית או לפרק את הממשלה, עכשיו ובתור התחלה הוא חייב לצמצם למינימום את 12 השרים וסגניהם המיותרים (יביא גם לחיסכון של כ-200 מיליון ש"ח) תוך כדי הצהרה שהוא מחזק ע"י דוגמא אישית את הכנסת בהתאם לקו היסוד של הממשלה - הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות.
קדימה-להוות אלטרנטיבה אמינה ובעיקר להקשיב לקולות שעולים מהשטח, בינתיים נראה שהיא ממשת זאת.
מטה המחאה-לדרוש את מימוש הדוח כולו ואף לתמוך בביבי על כך כנגד ריבוי הכוחות שמתנגדים.
הציבור-להבין שרק אנחנו יכולים לחולל שינוי אמיתי ושלא צריך בשביל זה לוותר על הכל, מספיק בין שעה בשבוע למספר שעות בשבוע בכל דרך שנראית לנו.
הכנסת-להתחיל לאמץ עצמאית את עקרונות שיתוף הציבור של ועדת טרכטנברג ולתקן כל מה שנדרש במבנה השיטה לפי דוח "ישראלים למען דמוקרטיה".
השמאל הלאומי-להמשיך לעבוד בשטח לעבר הבחירות שיבואו בהתאם לאגנדה הסדורה שלהם, מישהו צריך לבנות אלטרנטיבה אמיתית ולא כזאת של שלום עכשיו
העמותות שפועלות לחיזוק הדמוקרטיה-להבין שהמימון מתרומות נעלם (בלי קשר לחוק העמותות) ולכן צריך לשנות מודל עסקי ולהתבסס על ניהול דק ומתנדבים ללא משכורת ובעיקר לייצור שיתופי פעולה רבים ככל האפשר.
סדנת ידע-ליצור שיתופי פעולה רבים, לפעול להגדלת השקיפות הממשלתית וברשויות וליצור כלים מבוזרים לקבוצות השונות שקמות.
כנסת פתוחה-להרחיב את השימוש באתר, לגייס מתנדבים לניתוח ובניית אג'נדות והמשך המאמצים להגברת השקיפות.
המשמר החברתי-להמשיך לשמור על נייטרליות, להצביע על חולשות ולחזק ולעודד עוצמות, וכמובן להגביר את השקיפות בכנסת וגם לבזר את התפקוד הפנימי כדי לחזקו.
המשמר החברתי המקומי-לפעול בשיתוף עם הרשויות ולחולל שינוי במקום להתעמת ולנגח ולאחר זמן לשתף פעולה עם סדנת ידע.

שרית בן שמחון-פלג טוענת  בפוסט שיש לשקוד על פיתוח וחיזוק תשתיות לביסוס וחיזוק ההשתתפות הדמוקרטית שיכללו מגוון של אפיקים, ובהם-
  1. הקמת רשות ממשלתית שתהא אחראית על פיתוחם והטמעתם של תהליכי דיון והתייעצות עם אזרחים בתוך עבודתם של משרדי הממשלה השונים;
  2. קידום חקיקה המחייבת משרדים, סוכנויות ממשלתיות ורשויות מקומיות לקיים באופן קבוע תהליכי שיתוף ציבור בעיצוב מדיניות בנושאים וסוגיות משמעותיים על פי דגמים מגוונים הקיימים בעולם (אסיפת האזרחים בבריטיש קולומביה, citizen juries באנגליה ובארה"ב, ועידות אזרחים בדנמרק וברחבי אירופה ועוד);
  3. מינוי "נאמני שיתוף ציבור" במשרדים השונים, שיהיו אמונים על הטמעת חשיבה משתפת בתהליכים ממשלתיים;
  4. פתיחתם של תהליכי תיקצוב עירוניים להשתתפות התושבים בדומה לנעשה בפורטו אלגרה, לונדון, רומא ובעוד 1200 ערים אחרות;
  5. ביסוסם של פורומים עירוניים להתדיינות משותפת בתהליכי תכנון, חינוך, תחבורה; ועוד.
  6. כמו-כן, ראוי להכשיר אנשים וגופים שיהיו אמונים על הובלתם של תהליכי שיתוף והשתתפות; להכשיר את הלבבות בקרב מקבלי החלטות לקראת תהליכי שיתוף; לחזק את תפקידה של מערכת החינוך כמחנכת לאזרחות משתתפת; לעודד תקשורת חוקרת, עצמאית וביקורתית; ולפתח מרחבים פתוחים להתדיינות בנושאים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ועוד.
אני חושב שסעיף 1 כבר קיים, סעיף 2 אמור להישען על החלטה ממשלתית שלא בוצעה עד סופה, שאני מנסה לקדם בעזרת כנסת פתוחה, סעיף 3 ניתן לביצוע מהשטח ע"י עובדי ממשל שיתנדבו לקחת זאת על עצמם, סעיף 4 יממוש בעזרת המשמר החברתי בשיתוף סדנת ידע (מתי שהוא בתלות במשאבים, סעיף 5 כבר קיים בחלקו וראוי להרחיבו, ובסעיף 6 הוא מאתגר ביותר.

לסיכום אצטט מהבלוג של טל ירון שמציע ששינוי אמיתי מגיע מהסכמה משותפת בין פרטים\גופים רבים, וזה כוחנו כישראלים החדשים, הסולידריות שלנו והרצון שלנו לשפר לטובה את הקהילה, גם אם אנחנו חלוקים לפעמים על הדרך לשם.
ובעקבות ההערה של מעיין אחדד את המסר המרכזי, לשתף פעולה עם מישהו שחושב כמוך זה קשה, אבל לשתף פעולה עם הממשל הביוקרטי והאיטי או גופים שמעצבנים אותך ומתנגדים לדעתך זו הדרך היחידה לשינוי בר קיימא שיחזק את מדינת ישראל.

יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

ככה לא בונים חומה

אלון אנתין, ועדת הכספים, 2/11/2011, בנושא: דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת  2010 ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2011, דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים ומשרדי הממשלה לעובדי קבלן.

היום עשיתי את יום המילואים שלי במשמר החברתי, הצטרפתי לוועדת הכספים בתור נציג של המשמר החברתי וגם בכובע של כנסת פתוחה, נכחתי בדיון של הצגת דו"ח הממונה על השכר ל-2010.
זה לא היה דיון פורה במיוחד.
ח”כים שהשתתפו בדיון: ח”כ משה גפני (יו”ר), ח”כ זבולון אורלב,ח"כ מגלי והבה, ח”כ זהבה גלאון, ח"כ שלי יחימוביץ, ח"כ רונית תירוש, ח"כ אמנון כהן, ח"כ אלכס מילר, ח"כ ראלב מג`אדלה, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, ח"כ פאינה (פניה) קירשנבאום, ח"כ זבולון אורלב שאינו חבר הועדה ועוד נציגים רבים של לוביסטים חברתיים, עיתונאים ועוד.

הדו"ח
הדיון כלל הקראה של מצגת על הדוח הארוך וסיכום של הנתונים לפי מטרות היחידה שהוגדרו לה ע"י הממשלה והחוק, 
הדיון התחיל בצורה מבטיחה וכלל מחמאות של היו"ר לאנשי היחידה, על עבודתם המקצועית והשינוי שהדוח הזה גרם במגזר הציבורי, אחרי זה היה רצף של אמירות שהתקשרו למחאה החברתית ונעו בין דמגוגיות, סיפורים קשים ומקרים שחברי הכנסת התחברו אליהם אישית, היה ניכר בחברי הכנסת שהם הבינו שהנושא נמצא בסדר היום, ספציפית הטרידו אותם נושא עובדי הקבלן, הבדלי המשכורות לפי מגדר והעובדה ששכר מינימום (לכאורה) לא משולם לחלק גדול מעובדי הממשלה.

אבל כאן נגמרות רוב המחמאות, הרגשתי שהח"כים לא באו לחשוב איך אפשר לשפר את המצב, להערכתי הם לא שאלו שאלות שמראות על ידע מקצועי כלשהוא, הם לא הנחו את היועצים שלהם לייצור קשר עם אנשי המקצוע (חוץ מזבולון אורלב) איך לשפר את הנושא, הם זרקו לחלל האויר רעיונות בוסר למען העיתונות שאפילו הרעיונות הללו נעלמו ברגע שהיו"ר הציע שהם יגדירו הצעת חוק כדי לפתור את הבעיה.
חמור מכך הם בכלל לא הקשיבו לתשובות של אנשי המקצוע (לשלוש שאלות שהם כן שאלו), טענו שהם מגמתיות, בלי לבסס טענה כל כך חזקה, כאשר המידע קיים באתר האינטרנט של היחידה זה גובל בגסות ועלבון.

היחידה שהצליחה גם להשתלח בעובדי המשרד המקצועיים וגם לגלות ידע מקצועי הייתה
ח"כ שלי יחימוביץ, היא התחילה גל של עלבונות על אנשי המקצוע, לאחר שהיא הגדילה לעשות וטענה כלפי אילן לוין שהוא אחראי לכל תחלואי העובדים בארץ אבל שזה לא בגלל מבנה האישיות שלו אלא בגלל שהוא נציג אידיאולוגיה מסויימת.

רבותיי, ככה לא בונים חומה, אלה אנשי המקצוע שלכם, תכבדו אותם, תלמדו מהם, תשאלו אותם בצנעה איך אנחנו יכולים לנסות לפתור את הבעייה של עובדי הקבלן או של הבדלי המגדר, או כל בעיה שנראית לכם חשובה.
אם הבוסית שלי במגזר הפרטי הייתה מדברת אליי ככה פעם אחת, הייתי מסביר לה בדיוק במה היא הגזימה והולך בו במקום, ההסבר היחיד שלי לכך הוא שהעובדים המקצועיים (שלי הם נראו מאד מרשימים\ות) פשוט רגילים ליחס המזלזל הזה, אני לא חושב שבתור אדם ואזרח הדרך הזאת מקובלת עלי, להיפך.

אני מציע למשמר החברתי בשיתוף הישראלים למען דמוקרטיה לקבוע מפגשים שבהם אנשי המקצוע של משרדי הממשלה יציעו רקע כללי על בעיות עיקריות כגון עובדי קבלן ויציאו פתרונות מהעולם שלהם, אפשר ורצוי גם להביא אנשי מקצוע בעלי דיעה הפוכה מועדת ספיבק (רק כדאי לזכור מי הולך לבצע את הפתרונות המוצעים), במפגשים האלו צריכים להיות חברי הכנסת ועוזריהם שהדבר חשוב להם ונציג של המשמר החברתי שיראה מי מהחכ"ים לומד, אני מצפה מנציגיי בכנסת ללמוד והרבה, בשביל זה יש להם עוזרים וזמן פנוי. 

אני רוצה לציין לשבח את הגישה של ח"כ זבולון אורלוב ששלח את היועצת שלו ללמוד את הנושא, ואת היו"ר
משה גפני (יהדות התורה) שאמר ללוין "הפחתם את חוק שכר מינימום לחוכא ואיטלולא. נותנים פחות בשכר היסוד ומשלימים אחר-כך כדי לא לעבור על החוק. כוונת המחוקק היתה לתת שכר מינימום כבר מהיום הראשון לעבודה ולא להשלים באמצעות תוספות, שאינן נכללות בפנסיה של העובדים". בהמשך הודיע על קידום חקיקה לתיקון עיוותים בשכר.

אני מציין לטובה את היו"ר על הניסיון שלו לייצור שינוי, אבל חשוב להדגיש שגם הוא לא הקשיב לאיש המקצוע שאמר לו שהעובדים כן מקבלים את התוספות בפנסיה.
למעשה אף אחד לא שאל את השאלה היותר מטרידה מבחינתי איך יכול להיות שישנם עובדים שמקבלים שכר של 10000 ש"ח ועדין משלימים להם לשכר מינימום, אף אחד לא חולם אפילו לתקן את העיוותים האלו שהם בבסיס המחאה הזאת (לדעתי) ואני אצטט מועדת טרכטנברג
http://hidavrut.gov.il/content/4260
  "2. תחושת אי הצדק -
תחושה זו מורכבת כאמור משני נדבכים, החרפת אי השוויון בחלוקת הכנסות, ובנשיאה בנטל. בעשורים האחרונים צמחה בארץ שכבה דקה של מתעשרים אשר בעיניהם של חלקים נרחבים של הציבור מקורה לא בתגמול הוגן של כלכלת השוק, אלא בניצול לא מידתי של מונופולים, אוצרות טבע וריכוזיות ריאלית-פיננסית. זאת להבדיל מהתעשרות כתוצאה מיזמות וחדשנות טכנולוגית כפי שקורה בהיי-טק, הזוכה להערכה רבה ולא מזינה תחושות אנטגוניסטיות. כמו כן, התפתחה בארץ תרבות של ראוותנות אשר מאוד החריפה את תחושה האי צדק."


לדעתי גם נתב בנמל צריך לקבל משכורת שיוויונית (ופשוטה) יחסית לעובד במשרד הדתות, השיוויון לא נעצר במגזר הפרטי ובמונופולים המופרטים.
השתתפות בדיון: הדיון ארך כשלוש שעות. במהלך כל הדיון נכחו והשתתפו בו כמעט כל הנוכחים והוא התנהל ללא כל תרבות דיון מכבדת, קריאות ביניים של הח"כים והקהל ועוד, היו"ר ניסה בכל כוחו לייצר סדר בקרנבל אבל אף אחד לא שיתף איתו פעולה, היחיד שהדבר הפריע לו, חוץ ממני היה מגלי והבה (אם אני זוכר נכון).



לקראת סוף הדיון שאלתי שאלה בתור נציג כנסת פתוחה את אילן לוין לגבי המידע שהוצג כדי לברר אם קיים גם ממוצע חציוני ואם המידע הגולמי זמין בצורה פתוחה באתר האינטרנט, כך שכל מי שרוצה יוכל לבנות סיפור שונה מזה של האוצר ולפעול לשנותו, הוא ענה לי שהמידע קיים האתר, ואז גפני שאל אותי מה עמדתי לגבי הנושאים שעלו לדיון ונראה לי שהוא היה די מופתע שאמרתי לו שאין לנו שום עמדה ואנחנו בעד להנגיש את המידע גם לשלי יחימוביץ וגם לשר האוצר כדי שיוכלו להציג את העמדות שלהם.

חשוב לי לציין שמבחינתי אין כל בעיה שח"כ זהבה גלאון תכין מצגת אחרת על סמך הנתונים שהיחידה פרסמה ותפעל לחולל שינוי במקום הנכון, ככה עשו שתיל שבטוח לא מחזיקים באידיאולוגיה של האוצר, הם יצרו דיאלוג עם היחידה שהוסיפה לבקשתם חלוקה לפי מגדר, כך הם מהווים דוגמה ומופת לשיטת עבודה יעילה גם בחילוקי דיעות וגם הם חושפים שאם תקשיב לצד השני תשמע פתרונות מפתיעים אפילו מאילן לוין.

ושני דברים אחרונים לסיום, אני לא אשכח את החיוך של הכרת התודה של אנשי היחידה כאשר ח"כ זבולון אורלב הודה להם מכל הלב על עבודתם, וגם לא אשכח את ילדי הגן שעשו טיול בגן הורדים וצעקו ליד המאהל של המשמר החברתי "העם דורש צדק חברתי", אלו היו אירועים שחיממו את הלב.

חומר רקע בועדה
מצגת של הד"וח השנתי של הממונה על השכר
 http://hsgs.mof.gov.il/Documents/2010-11.pdf
המסמכים שהועברו לחכ"ים ע"י שתיל
http://shatil.org.il/sites/tzedek/gew/library/1320569427
חומר רקע נוסף
האתר (המרשים) של הממונה על השכר
http://hsgs.mof.gov.il/HomePage.aspx
 http://www.shatil.org.il/new-update/60169
http://shatil.org.il/sites/tzedek/gew/library/1320569427
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/166/728.html
http://www.haokets.org/2010/12/22/%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%AA/