נפל דבר בישראל, באירוע הראשון של 1000 שולחנות עברתי חוויה חזקה שגרמה לי לפתוח את הבלוג הזה ולבחור בכוונה את השם הנ"ל מתוך ידיעה מלאה שאין כמעט מהפכות בהיסטוריה שהצליחו.
האירוע שבו התנדבתי כמנחה היה אמור לייצר 1000 יוזמות מעשיות לביצוע, אבל במקום זה אני גיליתי כלי נהדר לחיזוק בסולידריות והגדלת המעורבות של האזרחים שתופעל היטב בזמן הקצר ובתנאים קשים, כל מי שנכח באירוע הרגיש כמוני שאנו במו ידינו בונים את חברת המופת שלנו, וכל מי שנכח מוקיר למארגנים תודה על כך.
מבחינתי האירוע הוא מכונן כי המעורבות היא התשתית האמיתית שנדרשת כדי לעורר שינוי בר קיימא.
לפני האירוע הייתי פעיל יחסית (הפגנות, פייסבוק והרצאות פה ושם) והאמנתי\קיוותי\חששתי שהשינוי מהמחאה יקרה, לאחר האירוע קיבלתי חיזוק פנימי על גבול האמונה הדתית, הרגש של המשתתפים והרצון שלהם לסולידריות ולקיחת אחריות על המצב הוא ברמה רגשית מחזק בצורה שקשה לתאר, אני יודע עכשיו שהשינוי יקרה.
אני חש צורך לשתף את התובנות שלי (בתמציתיות) לאחר בקשה של המארגנים מאיתנו המנחים לשלוח להם סיכום קצר ובו שני חלקים:
משוב – עד שלוש נקודות התיחסות להבטים מתודולוגיים , על הדרך בה התנהל המפגש ההכנות וכו'
תאור – תאור מן הזוית האישית שלכם (1/2 עמוד עד שני עמודים) של מה שהתרחש בקבוצה שהנחיתם (תהליך + תוכן).
לדעתי חשוב להתמקד באירוע ככלי להדגשת היוזמה והתהליך האישי שכל אחד מהמשתתפים עובר ומתחייב לקחת על עצמו, הרבה יותר מהיוזמה הסופית, בשולחן שלנו רק לי ולאבנר היו תובנות מגובשות כיוזמה ושנינו לא הספקנו להציג אותה, אבל כל אחד (100% הצלחה) מהמשתתפים יצא עם התחייבות מעשית ותחושת התעלות שהתבטאו בהתחייבות להרחיב את הידע, להביא עוד אנשים לאירוע הבא, או להרחיב את הרשת החברתית של המשתתף.
אני למשל הבטחתי לחברי השולחן שלי 118 שאשלח להם לינקים על המחאה כדי שיוכלו להרחיב את אופקיהם ולהעשיר את הידע שלהם, ולכן הקמתי את הבלוג והוספתי קישורים רלוונטיים אליו.
על התהליך
אני השתמשתי בהנחיות הטובות של המארגנים בתוספת של עקרונות להגדלת האינטיליגנציה של הקבוצה.
אני אישית הקפדתי שכל משתתף יצהיר גם על הפן הרגשי שהשינויים שעליהם הוא חולם וחושב ייקרו כדי להפוך אנשים לשלמים יותר, אמיתיים יותר ובסופו של דבר עם יכולות אמיתית לייצור שינויי בעצמם ובסביבה.
הייתה לי בעייה קשה של זמנים:הפרעות קצת ארוכות מדי מצד המארגנים ומיעוט הפרעות מצד חבריי הקבוצה, למרות שגם למפריעים נתתי להתבטא ולפעמים התפתח דיון ספונטני, עדיין אני חושב שהנקודות החשובות הועלו והרגשות הקשורים אליהן, כמו כן טרחתי לחזור ולשקף נקודות שלא היו ברורות לוגית או רגשית.
הקפדתי לשמור על תרבות דיון ולתת לכולם להתבטא באופן שווה כי זהו המשתנה הראשון והמשמעותי לפי עקרונות להגדלת האינטיליגנציה של הקבוצה.
רצוי לציין לטובה שהתחלתי את הדיון באיחור ותוך כדי הכשרתי מישהי מהמשתתפות כמתעדת שרשמה בוורד את האירוע וגם השתתפה בו, ולמרות זאת הצלחתי מבחינתי במשימה בהצלחה מלאה, למרות שאין לי את כישורי ההנחייה שנדרשו יצאתי מאיזור הנוחות שלי והתגייסתי לאירוע, בסוף האירוע קיבלתי את המייל של כמעט כל האנשים (כדי לשלוח להם קישורים של מידע) וכולם יצאו עם מחוייבות פנימית להמשך הדרך ולהרחבת מעורבותם, אני חושב שעליכם להפוך זאת למטרה ולכמת זאת למדד, האם המנחה ואתם הצלחתם להגדיל מעורבות של המשתתף ובכמה?
על התוכן
כולם רצו שינוי של ערכים מתרבות תחרותית (הם קראו לזה קפיטליזם חזירי) לתרבות שמשתפת ומכילה ולא דורסת. כולם רצו לשים דגש על החינוך מבחינת ערכים, חשיבות ותקציבים. כולם רצו לחזק את הסולידריות החברתית ולהרחיב את הרשת החברתית שלהם, גם אם מדובר מיציאה מאזור הנוחות שלהם. כולם רצו להרחיב את הידע שלהם וחלק ניכר היו מוטרדים מהדיסאינפורמציה שיש ומכמויות המידע, הם היו שמחים לקבל "מדריך" לאיך קרה השבר שהוביל להיום. רובם היו מוכנים להודות שהם לא יודעים מה לעשות ואיך לפתור את המצב והיו מוכנים לשמוע אחרים ולהקשיב לדעתם. חלק אפילו לא ידעו להגדיר מה מטריד אותם אבל הם הרגישו חופשיים לשאול זאת. כולם שיוועו לשינוי ורצו להיות חלק ממנו ולייצור אותו, חלק התלוננו על הביטחון התעסוקתי הנמוך שצופה להם העתיד (סטודנטים לעבודה סוצייאלית).
לדעתי כולם עברו שינוי בשיחה, היה ניתן לראות זאת בהליכה המהוססת ובעיניים הבוהקות מלאות התקווה שלהם, ובדיבורים הקטנים שארעו לאחר האירוע.
דווקא יוזמות מעשיות לא יצאו מהאירוע, אבל אני משוכנע שהדבר דורש זמן, אני למשל דיברתי עם מתעדת של שולחן אחר לפני האירוע ושיפרתי רעיון שהיא מקדמת על תו תקן חברתי לעסקים בירושליים ופרסתי בפנייה את היוזמה שלי וקיבלתי פידבק.
המארגנים דיברו על כך שממעגלים רבים נשמעה הבקשה להמשיך ולהפגש על בסיס קבוע (למשל אחת לחודש) .
אני אישית משוכנע שאנו מחוייבים להמשיך (אולי אפילו כל שבוע) ולהתרחב לקהלים נרחבים, הציונות הדתית, החרדים, הערבים, ועוד.
אני אישית מוכן להתחייב להנחות בשבועות הקרובים גם במקומות כמו מיגרון בני ברק ועוד.הכלי הנהדר לחיזוק בסולידריות והגדלת המעורבות של האזרחים מחכה לשימוש ע"י כל העם שמשווע לתחושות האלה, הרבה יותר מאשר יוזמה כזאת או אחרת, השינוי בתודעה הוא המשמעותי ועל המארגנים להתייחס לזה כמוצר ולכבוש את השוק לפי פלחים, אין לכן מתחרים והקהל צמא למוצר שלכם (אני משוכנע שהתרומות הנדיבות תומכות בטענתי, ואשמח לשקיפות בעניין)
אני אישית (ורבים אחרים) מצפה ממכם להזמין ולוודא שרון חולדאי יגיע וישב כאחד האזרחים, עליכם לדאוג שזה יבוצע (גם אם נדרשים מאבטחים פרטיים ושוטרים) כי זה המבחן האמיתי שלכם כגוף מארגן לכיבוד האחר ולדוגמה האישית שלכם (אני דרך אגב חושב שהמעשה שעשה לפינוי הלילי במאהל הוא במקרה הטוב חסר רגישות ונבזי).
לסיכום אוסיף שאתמול דיברתי עם טליה גורודס ממחצל כיכר המדינה וסיפרתי לה על האירוע והיא שאלה אותי מה הוא החזון שלי לגבי אירוע כזה ומה אשאף להשיג, עניתי לה שלדעתי, צריך לשאוף שכל אזרח במדינת ישראל ישתתף בשולחן כזה לפחות פעם אחת ושנצליח להשיג את הגדלת המעורבות והבקרה בקרב הקהילה שלו ובמדינה ומוסדותייה.
