לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה (רבי טרפון)
לאחר החוויה המחזקת שעברתי גיבשתי לי תוכנית פשוטה לביצוע להקמת חברת המופת שאני חולם עליה :
1. התפקדתי לאחר שהבנתי איפה מוקדי הכוח הנוכחיים - הפריימריס של המפלגות הגדולות ואני מנסה לשכנע אחרים בכך.
2. לייצור ולשפר כלים לביקורת על נבחרי הציבור, כמו משמר המועצה, אתר כנסת פתוחה, תקציב פתוח ועוד
3. לחפש דרכים להגדלת המעורבות של הציבור בעניייני ממשלה והפוליטיקה בכלל ושיקום אמון הציבור בממשל ("המהפכה העגולה").
כרגע אני מעמיק בחלק השני בתוכנית שלי, ואני אפרט בתור סיפור מקרה את המחאה נגד "חוק גנים לאומיים תיקון - היתר לניהול גן לאומי".
נחשפתי בפייסבוק לעצומה נגד ההפרטה, חיפשתי להבין על מה המהומה, אז חיפשתי באתר כנסת פתוחה את הצעת החוק המדוברת ואז גיליתי מספר דברים שלא מאפשרים לאזרח הסביר לבצע בקרה פעילה:
1. לא היה שום קישור לחוק המקורי.
2. לא היה שום הסבר סביר למהות תיקון החוק ומה הוא מנסה להשיג, הצלחתי בקלות למצוא את ההסבר כי מישהו אחר עבד על זה לא מעט ובגלל שהיה לו אינטרס פוליטי, אני תוהה מה יקרה שהחוק סתם יעזור לאיזה טייקון...
3. לא היה שום מידע נוסף שהייתי מצפה שיהיה, כגון תקציב נדרש, מחקרים רלוונטיים, מידע ממשלתי רלוונטי שעזר לח"כים להגיע להחלטה המושכלת וכדומה.
למעשה חוסר המידע מצביע שדווקא מתנגדיו הפוליטיים צודקים, כי ההסבר בתיקון לחוק "הרשות מתקשה לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת." לא נתמך בשום נתונים עובדתיים, שום דרישה לבדיקת הרמה הנדרשת או אפילו חזון לעתיד לאחר ביצוע החוק לא הופיע.
איכשהוא בחקירותיי הגעתי למחוזות של שערי הגיהנום עצמו בדיונים על הצעות לסדר לדיון נגד הקרן החדשה, משום מה לא מצאתי את הפרוטוקולים, מזל שמרץ עדיין קיימת, אחרת מי ישמור את הפרוטוקולים וישלם על האחסון?
וכך הגעתי לתובנה נוספת:
4. אין קישור בין הפרוטוקולים להצעות לסדר כך שדיון שעסק בעיקרו בהידרדרות הדמוקרטיה לשפל תיוג כ"מדיניות חוץ".
והנה כמה רעיונות שהיו לי בנוגע לקשר בין ח"כ ותוצריהם (החוק):
5. שיפור הקשר בין חוק ותקצובו (למשל לגבי חוק פינוי מוקשים), כל חוק צריך להיות מקושר לסעיף התקציבי שלו או למסמך המאשר של משרד האוצר, וכמובן קישור צריך להיות מהתקציב הקיים לחוקים עצמם.
6. הגדרת פרמטרים שיחדדו את הקשר בין ח"כ והצעות חוק שהועברו לקריאה שלישית, כדי למנוע ריבוי הצעות חוק ללא סיכוי לעבור, אנחנו כאזרחים רוצים לקדם שיתוף פעולה שמוביל להצלחה.
7. בדיקה של מדד הפירסום של חברי כנסת בתקשורת והצגת חריגות שמראות על רדיפת פרסום ולא על עבודה אמיתית (ישנה בעייתיות במדד הנ"ל שדורש בהחלט מחקר)
8. הוספת תיוגים של הקשר בין חזון המפלגה לחוקים.
מה שמדהים שאחרי כל זה עדיין אין לי שום מידע נוסף להחליט על ההשלכות של החוק, אלא רק עוד שאלות :
האם התיקון הוא רק לצורך היתר של הממשלה לתת לעמותה ימנית לתחזק מתחם שנוי במחלוקת?
אולי גם יש איזו משפחה שמחכה בפינה?
האם זה חוקי?תקין?מעצים? האם זה מוסרי בכלל שהמחוקק יתקין לו תקנות בשביל לתמוך ביקיריו הפוליטיים או תורמיו? האם הוא לא אמור לתמוך בציבור העכשווי או העתידי?
איזה חלום (באספמיה) יפה אם היה מוקם מנגנון שיקשר בין כל הצעת חוק לנהנים ממנה באופן ישיר ולחברי הכנסת בעבר ובהווה...
אני נשען לי לאחור ומנסה לדמיין את אתר כנסת פתוחה העתידי שכולל את כל דרישותיי, האם אז אדע להחליט אם לתמוך בחוק?ממש לא יודע, מזל שיש את TheMarker דבר אחד בטוח, ככה לא נראית חברת המופת שלי.
לאחר החוויה המחזקת שעברתי גיבשתי לי תוכנית פשוטה לביצוע להקמת חברת המופת שאני חולם עליה :
1. התפקדתי לאחר שהבנתי איפה מוקדי הכוח הנוכחיים - הפריימריס של המפלגות הגדולות ואני מנסה לשכנע אחרים בכך.
2. לייצור ולשפר כלים לביקורת על נבחרי הציבור, כמו משמר המועצה, אתר כנסת פתוחה, תקציב פתוח ועוד
3. לחפש דרכים להגדלת המעורבות של הציבור בעניייני ממשלה והפוליטיקה בכלל ושיקום אמון הציבור בממשל ("המהפכה העגולה").
כרגע אני מעמיק בחלק השני בתוכנית שלי, ואני אפרט בתור סיפור מקרה את המחאה נגד "חוק גנים לאומיים תיקון - היתר לניהול גן לאומי".
נחשפתי בפייסבוק לעצומה נגד ההפרטה, חיפשתי להבין על מה המהומה, אז חיפשתי באתר כנסת פתוחה את הצעת החוק המדוברת ואז גיליתי מספר דברים שלא מאפשרים לאזרח הסביר לבצע בקרה פעילה:
1. לא היה שום קישור לחוק המקורי.
2. לא היה שום הסבר סביר למהות תיקון החוק ומה הוא מנסה להשיג, הצלחתי בקלות למצוא את ההסבר כי מישהו אחר עבד על זה לא מעט ובגלל שהיה לו אינטרס פוליטי, אני תוהה מה יקרה שהחוק סתם יעזור לאיזה טייקון...
3. לא היה שום מידע נוסף שהייתי מצפה שיהיה, כגון תקציב נדרש, מחקרים רלוונטיים, מידע ממשלתי רלוונטי שעזר לח"כים להגיע להחלטה המושכלת וכדומה.
למעשה חוסר המידע מצביע שדווקא מתנגדיו הפוליטיים צודקים, כי ההסבר בתיקון לחוק "הרשות מתקשה לתפעל לבדה את כל הגנים הלאומיים ברמה המניחה את הדעת." לא נתמך בשום נתונים עובדתיים, שום דרישה לבדיקת הרמה הנדרשת או אפילו חזון לעתיד לאחר ביצוע החוק לא הופיע.
איכשהוא בחקירותיי הגעתי למחוזות של שערי הגיהנום עצמו בדיונים על הצעות לסדר לדיון נגד הקרן החדשה, משום מה לא מצאתי את הפרוטוקולים, מזל שמרץ עדיין קיימת, אחרת מי ישמור את הפרוטוקולים וישלם על האחסון?
וכך הגעתי לתובנה נוספת:
4. אין קישור בין הפרוטוקולים להצעות לסדר כך שדיון שעסק בעיקרו בהידרדרות הדמוקרטיה לשפל תיוג כ"מדיניות חוץ".
והנה כמה רעיונות שהיו לי בנוגע לקשר בין ח"כ ותוצריהם (החוק):
5. שיפור הקשר בין חוק ותקצובו (למשל לגבי חוק פינוי מוקשים), כל חוק צריך להיות מקושר לסעיף התקציבי שלו או למסמך המאשר של משרד האוצר, וכמובן קישור צריך להיות מהתקציב הקיים לחוקים עצמם.
6. הגדרת פרמטרים שיחדדו את הקשר בין ח"כ והצעות חוק שהועברו לקריאה שלישית, כדי למנוע ריבוי הצעות חוק ללא סיכוי לעבור, אנחנו כאזרחים רוצים לקדם שיתוף פעולה שמוביל להצלחה.
7. בדיקה של מדד הפירסום של חברי כנסת בתקשורת והצגת חריגות שמראות על רדיפת פרסום ולא על עבודה אמיתית (ישנה בעייתיות במדד הנ"ל שדורש בהחלט מחקר)
8. הוספת תיוגים של הקשר בין חזון המפלגה לחוקים.
מה שמדהים שאחרי כל זה עדיין אין לי שום מידע נוסף להחליט על ההשלכות של החוק, אלא רק עוד שאלות :
האם התיקון הוא רק לצורך היתר של הממשלה לתת לעמותה ימנית לתחזק מתחם שנוי במחלוקת?
אולי גם יש איזו משפחה שמחכה בפינה?
האם זה חוקי?תקין?מעצים? האם זה מוסרי בכלל שהמחוקק יתקין לו תקנות בשביל לתמוך ביקיריו הפוליטיים או תורמיו? האם הוא לא אמור לתמוך בציבור העכשווי או העתידי?
איזה חלום (באספמיה) יפה אם היה מוקם מנגנון שיקשר בין כל הצעת חוק לנהנים ממנה באופן ישיר ולחברי הכנסת בעבר ובהווה...
אני נשען לי לאחור ומנסה לדמיין את אתר כנסת פתוחה העתידי שכולל את כל דרישותיי, האם אז אדע להחליט אם לתמוך בחוק?ממש לא יודע, מזל שיש את TheMarker דבר אחד בטוח, ככה לא נראית חברת המופת שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה